Subjects: הקונגרס העולמי

מאמר זה של מנחם בגין מדגיש את חשיבותה של העלייה ההמונית לישראל כגורם מרכזי בשימור הרוב היהודי בארץ, תוך הפרכת תחזיות דמוגרפיות פסימיות משנות השישים. בגין מתאר כיצד מלחמת ששת הימים היוותה מפנה היסטורי שהגביר את העלייה מברית המועצות ומאמריקה, בניגוד להערכות הסטטיסטיות שצפו ירידה ברוב היהודי. הוא מבקר את המומחים על התעלמותם מגורמים לא-חומריים, כמו התעוררות לאומית, ומדגיש כי העלייה היא תהליך מתמשך שמבטיח את עתידה של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית. בגין מסיים בחזון ציוני של שיבת ציון המונית וצדק חברתי, תוך שמירה על זכויות המיעוט ושלמות הארץ

במאמר זה דן בגין במסקנותיו לאחר סיום הקונגרס הציוני הכ"ו .בגין טוען כי לדעתו על הציונות עובר משבר עמוק מעצם הקמת המדינה בניגוד לדעת המתכחשים אליה.בגין מתייחס במאמרו גם ליהודי ברה"מ אשר אינם מורשים לעלות ארצה .עוד משבח בגין במאמרו את ההחלטות שקיבל הקונגרס הציוני נגד פעילות המדענים הגרמנים במצרים ונגד החזרת הפליטים ארצה בגין יצא גם נגד התנשאותם של אנשי מפא"י שלא היו מוכנים לשבת עם אנשי חרות –צה"ר בהנהלת הקונגרס הציוני. בגין טוען כי אין מדובר פה בממשלת ישראל.

העיתון מדווח על דברי בגין ב-28 בדצמבר 1960 בקונגרס הציוני העולמי הכ"ה. בגין העלה את התביעה להחיות את תפקידיה ופועלה של ההסתדרות הציונית הכללית משום שעל הסתדרות זו יש להטיל תפקידים מדיניים, חינוכיים ומוסריים, וכי עליה לשאת את תביעות העם לזכותו הנצחית על ארץ ישראל השלמה, כי ארץ ישראל כולה שייכת לעם היהודי. עוד טען בגין כי על ישראל לציין שהיא איננה ניטראלית אלא היא חלק מהעולם החופשי. בגין הביע את תקוותו כי עוד בדורנו נראה את יהודי ברית המועצות עולים ארצה. בגין העלה בנאומו גם זכרונות מתקופת מאסרו בכלא הסובייטי. עוד העלה בגין בנאומו את בעיית יהודי אלג'ריה הנתונים לפוגרומים.