נאום בגין בכנסת בעד ביטול הממשל הצבאי וחיקקת חוק בטחון לאומי, בגין מונה את התומכים, שר המשפטים לשעבר בממשלת מפא"י רמטכ"ל, אנשי אחדות העבודה, רמטכ"ל לשעבר ועוד, כדי להראות שאין בהשארת הממשל על כנו פגיעה בבטחון לאומי. בנוסף מראה בגין על בסיס תמיכת מפלגות בעבר כי כשני שליש מהבית תומכים באמת בביטול הממשל, לדוגמא הוא מביא גם את המפד"ל.
בגין עונה לטענותיו של בן גוריון בנאום תגובה
העיתון מדווח על דברי בגין בישיבת הכנסת ב- 20/2. בגין נימק את הצעת החוק לביטול תקנות ההגנה לשעת חרום שמשמעותה ביטול הממשל הצבאי בהדרגה. הצעה זו נדחתה. בגין קבע, כי למעשה הממשל הצבאי הוא מבחינה בטחונית כלי ריק, אשר לא מונע כל הסתננות לארץ ולא מונע חלוקת כלי יריה בין הפליטים. בגין טען כי הצעתו לא תפגע בבטחון המדינה אלא אף תעלה את קרנה בעולם.הוא קרא להקים סידורי בטחון מתאימים לאורך קווי שביתת הנשק וע"י כך להבטיח את הביטחון. בגין קרא לחוקק חוק בטחון לאזורים אלה אשר יעניק סמכויות מתאימות לרשויות האזרחיות והצבאיות למנוע פגיעה בבטחון המדינה. בגין דחה גם את טענות ראש הממשלה כאילו הדיון בנושא הממשל הצבאי פוגע בבטחון המדינה וקבע, כי ראש הממשלה נושא לשווא את עניין בטחון המדינה. הנאום המלא מובא בדברי הכנסת מתאריך 20/02/1963
נאום בכנסת המפרט את ההסתייגויות של חרות לחוק השיפוט הצבאי. בנאום עוסק בגין במספר דברים עקרוניים: אופיו של צה"ל ומפקדיו, זכויות האזרח, זכיות של הנאשם, יחסי אזרח-חייל. בגין מתייחס לחוק האנגלי הקזואיסטי, ולאפשרות שטוראי ישתתף בבית הדין. את הבעיה של חוסר הבגרות של החייל (שהינו לרוב בגיל 18-19) מציע בגין לפתור על ידי גיוס חייל מילואים בדרגת טוראי או שאינו קצין, אך הוא בגיל מבוגר. בסוף המאמר בגין מתייחס ליכולת של הצד המזמן את המשפט לעשותו בדלתיים סגורות, בגין מביע לכך התנגדות וטוען שהסמכות להכרזת דלתיים סגורות או למצער לקבוע למי עוד מותר יהיה להשתתף בדיון צריכה להיות בידי בית הדין ולא בידי הצבא. נושאים נוספים שעולים בנאום זה: הורדה אוטמטית בדרגה, שיפוט אזרח מילואים בבית דין צבאי וענישה חמורה מדי לאיחורים ומשמעת החיילים בצבא בכלל.
בגין מגיב לתיקון הצעת חוק לשיפוט הצבאי של שמעון פרס נאום מלא מופיע בחרות מתאריך 11/01/1963
