הידיד החכם

מאמר של מנחם בגין לרגל הגיעו של חבר הכנסת יוסף שופמן לגיל שישים, המספר את סיפורו המרתק של איש תנועת החרות, ציוני הרצלאי ותלמיד נאמן של זאב ז'בוטינסקי. דרכיהם של בגין ושופמן נפגשו בשנות ה-30 כששניהם, צעירים ומלאי תשוקה, נענו לקריאתו של ז'בוטינסקי להקדיש את חייהם לעם היהודי ולארץ ישראל. מאז, מספר בגין, התבלט שופמן כיהודי גאה, משכיל וחריף, ששילב ידע עמוק ביהדות עם השכלה רחבה, שליטה מופלאה בעברית ונאמנות בלתי מתפשרת לרעיון המדינה היהודית. דרכו, מוורשה של שנות השלושים, דרך מאבקי הציונות בגולה ועד לתרומתו המשמעותית בכנסת ישראל, היא סיפור של מסירות, אומץ והשפעה, הראוי להוקרה ולהנצחה

שמירת הבטחון ועשיית הצדק

העיתון מביא מדבריו של בגין בכנסת על סעיף 24 לחוק תיקון דיני עונשין (בטחון המדינה). הנאום מובא בדברי הכנסת מיום 05/06/1963

תפקיד האופוזיציה

במאמר זה בגין מסביר את תפקיד האופוזיציה כמרכיב הכרחי במשטר דמוקרטי. בראשונה אופוזיציה צריכה להדגיש שוני מהמשטר הקיים, על ידי התנגדות לחוקים 'רעים' (בגין מביא כאן לדוגמא את חוק המשמעת הקואליציונית), הצעות אי אמון (שתפקידם הוא לא רק להפיל את הממשלה, אלא להביא לתשומת לב הציבור התנהלות בעייתית של הממשלה), והקמת ועדות חקירה פארלמנטריות. תפקיד נוסף עליו עומד בגין הוא להוכיח אחדות מתוך רצון חופשי של המתאחדים (לא חד-מפלגתיות). תפקידה השלישי של האופוזיציה הוא שאיפה לחילופי שלטון

רוצים משבר ממשלתי?

במאמר זה דן בגין בקשר לצורך בביטול תקנות החרום הבריטיות (45), שיביא לביטול הממשל הצבאי. עוד יצא בגין נגד ההאשמות שהופנו כלפי תנועתו על כך כי הצביעו יחד עם מפ"ם ומק"י. בגין טען כי היו לכך כבר תקדימים בעבר וכי "חרות" מצביעה על כל נושא לגופו של עניין. הגין מרחיב בסוגייה של תפקידה של האופוזיציה להתנגד לקואליציה.