תשובותיו של בגין לח"כ במגוון נושאים. בגין מגן על החלטת הממשלה להיכנס למו"מ רק להשגת חוזה שלום, ולא להסכמי-ביניים. בגין חוזר על תמיכתו בהתיישבות בשטחים המשוחררים וקורא להחיל עליהם את החוק הישראלי.
העתון מביא מדבריו של בגין בפני עיתונאים. בגין טוען כי המסוכם על הממשלה הוא כי ללא חוזה שלום, לא תהיה נסיגה מהגבולות של הסכם הפסקת האש של ששת הימים, כדי שלא יחזור המצב לאחר מבצע קדש, בו נכנס האו"ם ואז כוחותיו של נאצר. בגין דרש להחיל את החוק הישראלי בשטחים ששוחררו.בנוגע לבחירות המתקרבות בגין טען כי אין סיבה לדחותן, ולאחר הבחירותם, אם גח"ל תקים את הממשלה היא תקרא למערך לממשלת אחדות, אך אם לא, היא תדון באפשרות להצטרף לממשלת אחדות על פי תוצאות הבחירות בהתאם למשא ומתן הקואליציוני, ובמידת הצורך תחזור לאופוזיציה.
העתון מביא מדברי בגין באסיפה של אקדמאים ובעלי מקצועות חופשיים. בגין טוען כי המצרים לומדים כי אין דבר כזה הפסקת אש חד צדדית, ואם הם תוקפים צה"ל מגיב, וקו הביצורים שנבנה בגדה המזרחית של תעלת סואץ עומד במבחן. בגין הבהיר כי עתידה של גח"ל בממשלת האחדות תלוי בדיון על קוי היסוד בעקבות מלחמת יוני.
תשובותיו של בגין לשאילתות. בגין מביע תמיכתו בתכניות ההתיישבות של דיין ואלון, בתנאי שההתיישבות לא תהיה תלויה בתכנית לחלוקת הארץ. בגין מנסח את העמדה ששוללת כל הסדר כפוי ומתנה את הנסיגה מסיני במשאט ומתן ישיר בין ישראל למדינות ערב. בגין מגנה את נשיא צרפת על הטלת אמברגו על ישראל וקורא למעשה זה בגידה.
העתון מדווח על כנס פתיחת ועידת החרות במלאת שנה לשחרור ירושלים. בגין משווה בין ירושלים שנפלה בידי טיטוס , כאשר העם היה מפולג לירושלים של 1967 בה הוקמה ממשלת ליכוד לאומי, והתגברה על אויביה. בגין מציין את עמדת הממשלה המסתמכת על הצעת חרות, להסכים רק לחוזה שלום, ולא להסכם 'בדרכי שלום'. בגין מכיר בבעיה הדמוגרפית שעולה מהנצחון, בגין טוען שהרוב שיש עכשיו הוא גדול ממה שהיה אפשר לבקש בימיהם של ז'בוטינסקי והרצל, וכי יש לשמור עליו בעזרת תגמול משפחות מרובות ילדים ועידוד עליה גם ממדינות מפותחות, לשם כך יש לאפשר יוזמה חופשית. כמו כן מקווה בגין לעליה מרוסיה, ומדינות ערב. בגין מסביר שרעיון שלמות המולדת שליווה את תנועת ז'בוטינסקי מהיווסדה ליווה את כל המצעים של תנועת החרות לכנסת, וגם אם הוא עולה לה בקולות, היא לא תוותר עליו. בגין מקריא את הצהרת הזכויות של העם היהודי לחרות בטחון ושלום. הנאום פורסם בפרוטוקול ועידת מפלגה מתאריך 26/05/1968
