Subjects: הסכמי הביניים

הישיבה המאה-וארבע-עשרה של הכנסת השביעית – יום שני, י״ז חשון תשל״א 16 נובמבר 1970 – הודעת ראש הממשלה על המצב המדיני והבטחוני – דיון

By

בנאומו בגין מבקר את התנהלות הממשלה בנושאי מדיניות חוץ. בגין טוען שהממשלה שהשמיע איום לא לחזור לשיחות כל עוד המצב הצבאי לא יוחזר לקדמותו (בעקבות הצבת סוללות טילים סובייטיים בתעלת סואץ) – מזמינה את הלחץ וספק אם יכולה לממש את האיום. בגין טוען, שאמינות היא נחס חשוב ביותר למדיניות חוץ של מדינה קטנה, ולכן אי-קיום של האיום פוגע בישראל. בגין טוען, שלמות המולדת היא ערך שחוצה מפלגות. הוא מזהיר, שגם עמדתה של מערך ייתפס כ-"אקספנסיוניסטי" ולא יביא לשלום. הוא גם קורא לשלטונות ברה"ם לאפשר ליהודים לעלות ארצה.

כנס מיוחד של הכנסת – הישיבה המאה-וארבע של הכנסת השביעית – יום שלישי, כ״ג אב תש״ל – 25 אוגוסט 1970 – עמדת ארצות-הברית לגבי הפרות הפסקת האש על-ידי המצרים

By

בגין מצביע על הפרת הסכמ הפסקת-אש מצדה של מצרים. בגין טוען, שהתגובה של ארה"ב על אותן אינה מתבקלת על הדעת וממשלת ישראל חייבת לגנות אותה בחריפות. בגין יוצא נגד הצעת סנטור פלורברייט שלפיה ישראל תסוג לגבולות 1967 תמורת ערבויות אמריקאיות. בגין טוען ש-"ערבות" כזו אינה ישימה וישראל אינה רוצה ואינה זקוקה לשום ערבויות.

הישיבה המאה-ואחת של הכנסת השביעית – יום רביעי, י׳ אב תש״ל (12 אוגוסט 1970) – התפטרות השר בגין, השר דולצ'ין, שר- התחבורה ויצמן, שר-הפיתוח לנדאו, שר-המסחר-והתעשיה ספיר ושר-הדואר רימלט מהממשלה

By

נאום ההתפתרות של בגין מהממשלה של גולדה מאיר. בגין טוען שממשלת אחדות הייתה "פרק יפה" בהיסטורי פוליטית של ישראל. בגין יוצא נגד הודעה ישראלית על קבלת תכנית רוג'רס ו"טיטת יארינג". בגין טוען שנסיגה תביא לשפיכות דמים. בגין קורא ליהודי ארה"ב להפעיל לחץ על הממלש.

הישיבה התשעים-ותשע של הכנסת השביעית – יום שלישי, ב' אב תש״ל 4 אוגוסט 1970 – הודעת ראש הממשלה על החלטת הממשלה בדבר יזמת השלום האמריקנית – דיון

By

"בגין מנמק את התנגדותו ל-"טיוטת יארינג" ולהסכמת הממשלה לקבל את עקרונותיה של היזמה האמריקאית. בגין מסכם את הניסיון של ממשלת האחדות, וטוען שזה היה פרק יפה בפוליטיקה ישראלית. בגין נושא דברי הספד ללוי אשכול.

העיר שחוברה לה יחדיו

By

בגין נואם בפתיחת ועידת חירות. בגין משווה בין ירושלים שנפלה בידי טיטוס , כאשר העם היה מפולג לירושלים של 1967 בה הוקמה ממשלת ליכוד לאומי, והתגברה על אויביה. בגין מציין את עמדת הממשלה המסתמכת על הצעת חרות, להסכים רק לחוזה שלום, ולא להסכם 'בדרכי שלום'. בגין מכיר בבעיה הדמוגרפית שעולה מהנצחון, בגין טוען שהרוב שיש עכשיו הוא גדול ממה שהיה אפשר לבקש בימיהם של ז'בוטינסקי והרצל, וכי יש לשמור עליו בעזרת תגמול משפחות מרובות ילדים ועידוד עליה גם ממדינות מפותחות, לשם כך יש לאפשר יוזמה חופשית. כמו כן מקווה בגין לעליה מרוסיה, ומדינות ערב. בגין מסביר שרעיון שלמות המולדת שליווה את תנועת ז'בוטינסקי מהיווסדה ליווה את כל המצעים של תנועת החרות לכנסת, וגם אם הוא עולה לה בקולות, היא לא תוותר עליו. בגין מקריא את הצהרת הזכויות של העם היהודי לחרות בטחון ושלום. דיווח על פתיחת הוועידה פורסם בעתון 'היום' מתאריך 27/05/1968