במאמר זה בגין מברך את חיל האוויר בגבורתו ובתעוזתו בפעילותו הצבאית נגד מטוסי מצרים שחדרו לישראל. בגין מוסיף ומברך את צרפת שבזכותה היו לחיל האוויר את המטוסים להילחם עמם. בגין מבקר את מפ"ם שתבעה מישראל להצביע בעד "אלג'יר עצמאית" ונגד צרפת. תביעה זו מופרכת בעיניו מכיוון שצרפת ידידה של ישראל ויש לשמור על היחסים עימה. הוא מבקר את מדיניות ההבלגה של הממשלה שלא הגיבה כלל לחדירה המצרית. פורסם בחרות כמאמר מערכת ללא חתימה. נמצא בכתב ידו של בגין בארכיון האישי שלו.
בגין מתייחס על דברי רה"מ בן–גוריון בועידת מפא"י. בגין תמה על דבריו, כי נאצר מסכן את בטחונה של ישראל. בגין תמה האם רק עתה יודע רה"מ מה ש"חרות" טענה שנים. מה עוד שרה"מ נקט לאורך השנים במדיניות הפכפכה שגרמה נזק רב לישראל והגיעה לשיאה בדברי רה"מ כי הוא מוכן לפגוש בנאצר בארה"ב. בגין מגיב במאמרו גם לדברי רה"מ שכינה את בגין כמפקדה של חרות, וטוען כי הוא איננו מפקד "חרות" אלא יו"ר התנועה וכי הוא גאה בעברו כאשר כיהן כמפקדה של תנועת האצ"ל וכי שום תפקיד שבו יכהן בעתיד לא ישווה לתפקידו עת כיהן כמפקד האצ"ל. בגין קורא לרה"מ להתנהג בכבוד לאחרים ולא להתחכם .עוד טוען בגין כי בן–גוריון נוהג באופן טוטליטארי במפלגתו. בגין יוצא נגד רה"מ שסילף עובדות בנאומו בועידת המפלגה וטען כי בגין היה מוכן לותר על עקרונות א"י השלמה תמורת זאת שיינתן לו מקום בראש רשימה מאוחדת של הציונים הכללים עם "חרות". בגין טוען כי הסיבה שהאיחוד בין "חרות" לצה"כ לא יצא אל הפועל לא משום שלא רצו שהוא יעמוד בראש הרשימה המשותפת אלא בגלל אי קבלתם של עקרונות מסוימים. בגין טוען כי רה"מ קוצף על "חרות" מפני חששו מעליית כוחה בבחירות הבאות.
כשנה לאחר מבצע קדש המוצלח מבחינה צבאית אך הכושל מבחינה מדינית, נשא מנחם בגין את הנאום הלוהט ומעורר ההשראה הזה בפני קהל תומכים ביוהנסבורג שבדרום אפריקה. בנאום זה, ששיקף את השקפת עולמו הנחרצת כיהודי גאה ומבקר חריף של מדיניות ההבלגה והנסיגה, מנתח בגין את המצב הפוליטי-אסטרטגי של מדינת ישראל מאז הקמתה: מצב מלחמה מתמשך עם הערבים, הכולל התקפות גרילה והצהרות השמדה, ומציג שלוש תגובות אפשריות – הבלגה, תגמול או שחרור והיאחזות. בגין מבקר בחריפות את לחץ ארצות הברית על הנסיגה מסיני, קורא לברית עם צרפת ולחרם נגדי על הערבים, מתנגד נחרצות לקבלת שגריר גרמני בישראל, ומחווה כבוד לזאב ז'בוטינסקי ולצבא ההגנה לישראל. הנאום, רווי אמונה בחירות, בצדק ובניצחון היהדות, משמש עדות חיה לרוחו הלוחמנית של בגין
נאומו המלא של מנחם בגין במושב המועצה הארצית של תנועת החרות. בגין קורא לא לסגת מקו אל-עריש, אבו-עגיילה וקוסיימה. בגין קורא לעמוד בלחץ ולא למסור גם את שארם-א-שייך ולא את רצועת עזה. בגין מדבר על התנאים והסיבות שהביאו למבצע סיני. בגין טוען כי מדיניות "חרות" במשך השנים היוותה יסוד עקרוני למבצע סיני. בגין מביע את צערו על כך שבעקבות הפעולה הצבאית המוצלחת באה מדיניות כושלת שהסכימה להחזרת השטחים. בגין מביע חשש שבעקבות נסיגת צה"ל יום יבוא ואנשי ה"פדאיון" יפתחו שוב בהתקפות. עוד מוסר בגין בנאומו על הצעת בית"ר להקים נקודות התיישבות בעזה. בהתייחסו לערבים שמצאו את מותם בכפר קאסם מביע בגין את צערו על כך והביע את בטחונו כי בית המשפט יקבע את אשר קרה שם. בגין יוצא נגד כל אלה המתקוממים על הרצח ההמוני בכפר-קאסם בזמן שהם שתקו על פרשת הרצח ב"אלטלנה".
העיתון מדווח על נאומו של בגין בפני הפרלמנט הצרפתי. העיתון מדווח כי בגין נשא את נאומו בצרפתית וכי הוא סקר את הבעיות הכרוכות עם קיומה של מדינת ישראל. בגין העלה דרישה כי ישראל תוכל לשוט בתעלת סואץ בחופשיות כשאר האומות . עוד קרא בגין בנאומו בפרלמנט להידוק היחסים בין צרפת לישראל וקרא להקים ברית משותפת להגשמת האינטרסים המשותפים. הכתב מדווח כי נאומו של בגין ארך כחצי שעה
