בגין מביע את ההתנגדות להצעה לאפשר לזוגות יהודיים שאינם אזרחיה או תושביה של ישראל להתגרש בבתי-דין רבניים ישראל ומציע להכיל את החוק לא רק על האזרחים אלא גם על התושבים של מדינת ישראל.
בערב ראש השנה תשי"ב, שלוש שנים בלבד לאחר הקמת המדינה ולאחר שסיים את תפקידו כמפקד האצ"ל, פרסם מנחם בגין את המאמר שלפנינו. בטקסט טעון וספוג פאתוס לאומי, חוזר בגין אל אחד הסמלים המובהקים של המאבק בבריטים: הזכות לתקוע בשופר בכותל המערבי. בגין אינו מסתפק בתיאור היסטורי של האירועים, אלא משרטט את קווי המיתאר של הפילוסופיה הלוחמת שלו – המעבר מ"עבדות נפשית" וכניעה לתכתיבי "הסרדיוטות" הבריטיים, לריבונות גאה שאינה יראה מהפעלת כוח כדי להגן על קודשי האומה
במאמר זה תוקף בגין את בן –גוריון. בגין טוען כי בן –גוריון, בהסבירו את מהות הפרימט הלאומי טוען כי מה שמכריע אצלו זה בטחון המדינה על פני האידאלים האנושיים והיהודיים. בגין טוען כי בן –גוריון חוזר בדבריו על דבריו של ז'בוטינסקי שהגה את הפרימט הלאומי ,דברים שבזמנם עוררו את התנגדותו של בן –גוריון שתקף את ז'בוטינסקי .עוד תוקף בגין את רה"מ על כך שהקואליציה אשר בראשותו מנציחה את שלטון מפא"י במדינה . בגין גם יוצא נגד מדיניותו רבת התהפוכות של רה"מ בשאלת מתן פטור משרות צבאי לבנות דתיות וטוען כי החלטותיו של רה"מ בשאלות אלו נובעות משיקולים קואליציונים צרים הפוגעים בבטחון המדינה. בגין גם מלגלג על רה"מ שהשווה את עצמו לסוקרטס וטוען כי המשותף לשניהם ששניהם דיברו בשפה עתיקה שלא היתה מובנת. בגין מצביע על כך שסוקרטס בשם האידיאולוגיה שלו שתה בעצמו מכוס התרעלה ואילו בן –גוריון משקה בכוס זאת אחרים.
תפילת היזכור שלפניכם נכתבה על ידי מנחם בגין בשנת 1947, ערב יום הכיפורים, כזעקה וכתפילה לזכר קרבנות השואה והרוגי המחתרות שנפלו במלחמה נגד השלטון הבריטי בארץ ישראל. הטקסט, שנכתב בתקופה של מאבק לעצמאות לאומית, משלב אבל כבד על הזוועות שהתרחשו בגולה עם קריאה נוקבת להתקוממות, גבורה ושחרור המולדת. בגין, כמנהיג האצ"ל, מבקש להנציח את זכר הנרצחים והלוחמים, תוך הדגשת הלקחים המרים מהשואה והצורך בהתנגדות פעילה לעוול ולשעבוד. תפילה זו היא לא רק זיכרון, אלא גם צוואה לעם ישראל לקום, להילחם ולהגשים את חירותו
בכרוז זה מסכם בגין את שנת תש"ז כשנה משמעותית ביותר במלחמה כנגד הכובש הבריטי, בשל הפעולות המוצלחות והפגיעה ביוקרה הבריטית. לקראת השנה החדשה קורא מפקד האצ"ל לעם להתייצב כנגד תכניות החלוקה השונות ולהצטרף למאבק בשלטון הבריטי.
