העתון מדווח על אסיפת חברי סניף של חרות בר"ג. בנאומו, בגין שיבח את ההתעוררות הרבה של הפעילים הותיקים לאור המשבר שפקד את התנועה. בגין התמקד בבעיה החמורה של ירידה מהארץ, וציין כי יש לתרום לאווירה חדשה וטובה למען בלימתה, וכן האשים את המדיניות הממשלתית שאינה מושכת עולים חדשים, ואף הגדילה את מספר המובטלים
במאמר זה בגין דן בגוש חרות ליברליים – בהקמתו, הקשיים שעברו בתחזוקו בשנתיים שהוא קיים, וההשפעה של המשבר הנוכחי בתנועת החרות על הברית עם הליברליים. בגין טוען שהגוש הוקם למען האומה, ומתקיימים דיונים למען השארותו מאוחד.
העתון מדווח על מסיבת אוהדים וחברים של סניף תנועת החרות בחיפה. בבואו לנאום בגין טען כי העקרונות שלתנועת החרות קיימים זמן רב, והם לא ישתנו בקלות, ולא יצטרפו לממשלה בעד ויתור עליהם. בגין מקווה כי רק מיעוט הם האנשים מהליברליים שמעוניינים לפרק את גח"ל, וכי גח"ל הוא הסיכוי להוות אלטרנטיבה שלטונית. בגין התייחס גם למשבר הכלכלי, וטען כי העובדה שאין כמעט עלייה לארץ, וישנה מגמת ירידה מסיבית תלויה גם בעובדה שהשלטון חונק את השוק החופשי ויזמות כלכליות.
במאמר זה מספר בגין על השותפות של חרות עם הליברלים, על הנסיונות הממושכים להתאחד, ועל הקמת הגוש בסופו של דבר. בגין מציין כי לאורך כל האיחוד היו אנשים משתי הסיעות שלא היו מעוניינים באיחוד, והם פרשו מן הגוש בגין מדגיש כי מה שעומד בבסיס האיחוד בין שתי הסיעות הוא השוויון וההדדיות בינהן, תוך שעקרון א"י השלמה, שאין עליו הסכמה, לא יכפה על הליברלים, ולא ישלל מחרות, וכך עם כל עקרון אחר בעתיד. המשבר שפקד את תנועת החירות בתקופה האחרונה גרם ללחצים על הליברלים להתנתק מהגוש. בגין מבהיר שהבעיות מבית נפתרות, וכי הגוש המאוחד יוכל לעמוד ככח ציבורי שאפשר להשען עליו.
העתון מדווח כי בעת התכנסות מרכז תנועת החרות בבית ז'בוטינסקי, התקבל טלפון שאיים כי הוטמנה פצצת זמן במקום. הוחלט לא לפנות את הבנין, אם כי כוחות משטרה הקיפו את הבנין. מיד לאחר שבגין נבחר מחדש לראש תנועת החירות סיפר לנוכחים על האיום שהתבדה. בגין הודה לחברי המרכז, והבטיח לעשות כמיטב יכולתו להשיב לתנועה את תפארתה, קרא להתאחד תחת ההנהגה ולקבל את סמכות מוסדותיה. כמו כן הצהיר בגין כי המוסד שהוקם עם האיחוד עם הליברלים יוסיף ויתחזק וישמש אלטרנטיבה שלטונית. אחריו עלו עוד נואמים לבמה שברכו את בגין על היבחרו, והביעו תקווה להשבת תפארתה של התנועה.
