מאמר של בגין בעכבות החלטות ועידת רבאט בו הוא מביע ביקורת על הבחירה של הממשלה בהסדרים במקום הסכמי שלום (לפי הצהרת ארה"ב-בריה"מ) וההחלטה מיולי 1970 לקבל את 242 החלטות ועידת רבאט, הסדרים במקום הסכמי שלום (לפי הצהרת ארה"ב-בריה"מ), ההחלטה מיולי 1970 לקבל את 242, חוזה שלום לעומת אי-לוחמה בנוסף הוא מזהיר בסוף ההחלטה מפני חזית סורית ירדנית.
בגין מוחה נגד השימוש בביטוי "ארגון לשחרור פלשתין" בטענה שפלשתין לא קיימת – קיימת ארץ ישראל וארגון טרור אינו שואף לשחרור אלא לרצח-עם. בגין מבקש מהכנסת לפנות לרשות השידור כדי שזאת תדון בשימוש בביטוי הראוי. בגין טוען שביסוד קיום המדינה נמצאת הזכות של עם היהודי על ארץ ישראל. בגין טוען שיש להבטיח למיעוט הערבי שוויון זכויות אזרחיות ולשאוף לחיים משוטפים בין רוב היהודי למיעוט הערבי.
בגין מביע את מחאתו עקב ההכרה שהאו"מ העניק לאש"ף. בגין טוען שלכך תרמו גם הטעויות של הממשלה. בגין מוחה נגד השימוש במושג "ארגון לשחרור פלשתין". בגין קורא להפסיק שימוש במונח "פלשתין" ולקרוא לארץ – ארץ ישראל, כדי לא להתכחש לזכות העם היהודי על הארץ. בגין טוען שיש למנוע "מדיניות מינכן" ומסביר מהם הצעדים הדרושים
מה רוצים הפלסטינים? מה רוצים המצרים? אמר סאדאת עצמו. מה רוצים אלה המתקראים פלסטינים? לכך יש תשובה בכתב. המסמך נקרא "האמנה הפלסטינית". לגבינו הסעיף העיקרי שבה אומר: הקמתה של המדינה היהודית בטלה מלכתחילה. עכשיו אנחנו יודעים. בנוסח חיובי אמר סאדאת, באזני האמריקני, שהוא מוכן לחתום על הסכם שלום, אבל עם מי – לא עם מדינת … Continued
בגין קורא לקיים דיון מדיני דחוף בכנסת ולחייב את הממשלה למסור הודעה על המצב המדיני והביטחוני. בגין טוען שהודעות סותרות של הממשלה הודות המלחמה שיכולה (או לא יכולה) לפרוץ מחייבים את הכנסת לדרוש דיווח על המצב האמיתי. בגין טוען שכוונת הממשלה למסור שטחים לא מקרבת הסכמי שלום. בגין טוען שהכרזות של הממשלה על נכונות לבצע נסיגות מזיקות לישראל. בגין מאשים את הממשלה בצביעות, כי התחייבות למשאל עם בקשר לוויתורים טריטוריאליים סוטרת הכרזות הממשלה על נכונותה לסגת מיהודה ושומרון.
