בגין קורא להגברת הקמתן של התנחלויות. בגין טוען שאין למסור את יהודה ושומרון לא אש"פ ולא לירדן אלא לחזור ולהדגיש את זכותו של עם ישראל לארץ ישראל ולהגביר הקמת התנחלויות. בגין טוען שהבחירה אינה בין שלום בלי שטחים או מלחמה אתם, אלא בין קיום על בסיס הזכות לבין סכנה קיומית למדינה. בגין קורא לכל המפלגות להתאחד באהבת הארץ.
מאמר שכתב בגין לאחר הטבח במעלות בו הוא משווה בין הנאציזם הנאצי לטרור הערבי
בנאום אחרי התייצבות של הממשלה החדשה (אחרי בחירות לכנסת ה-8) במליאה בגין מבקר בחריפות חוסר אמינות של הממשלה ונטייתה להיעזר בהדלפות לצרכי צידוקים. בגין מאשים את הממשלה בשוחד פוליטי שהתבטא בהגדלת מספר תיקי שרים שקיבלו סיעות קטנות. בגין מאשים את הממשלה במחדל של מלחמת יום-כיפור וטוען שהיא אינה יכולה לפתור משבר שנוצר במדינה עקב המלחמה. בגין טוען שתכנית של נסיגה חלקית לא יכולה להביא שלום ומאשים את הממשלה בצביעות בנושאי ארץ-ישראל והתנחלויות. בגין מציג תכנית המדינית שלו שבמרכזה – שלמות המולדת, התיישבות בכל חלקי הארץ, שוויון זכויות אזרחיות לכל, מתן האזרחות לערבים החיים בשטחים שירצו בכך. במדיניות החוץ בגין דורש להתרכז בפטרון המצב הקשה של יהודי סוריה ובהפעלת לחץ על ברה"מ בדרישה שהיא תאפשר עלייה. בנושאי פנים בגין דורש צעדים נגד צמצום העוני ובמיוחד הגדלת קיצבאות למשפחות מרובות ילדים
מאמר של בגין בנוגע לסוגיה המוסרית שעלתה בעקבות ירוט מטוס הנוסעים הלבנוני שבו נמצא, על פי החשד, ד"ר ג'ורג' חבש, מנהיג החזית העממית
במאמר זה, מנחם בגין מדגיש את החשיבות העליונה של כוח הזכות על פני זכות הכוח בהקשר של שליטת העם היהודי על ארץ ישראל. בגין טוען כי הזכות ההיסטורית והמוסרית של העם היהודי על ארצו היא הבסיס האמיתי לשליטה, ולא הכוח הצבאי בלבד. הוא מזהיר מפני ויתור על זכויות אלו, כפי שנעשה בעבר בעזה, שהוביל לשפיכות דמים ולמלחמות חוזרות. בגין מדגיש כי חידוש הכוח היהודי, שהפך את העם מאומה חסרת אונים ללוחמת ואמיצה, נועד להגשים ולהגן על זכות זו. הוא קורא להיאחז באמונה בכוח הזכות, תוך שימוש בכוח הצבאי ככלי לקיומה, כדי למנוע ויתורים מסוכנים ולהבטיח את ביטחון העם והארץ
