בשלושים השנים שנפגשנו לראשונה
נאום של בגין על חברתו ארוכת השנים עם דוד מלמדוביץ וזכרונות הילדות והנערות מבית שאיננו עוד.
נאום של בגין על חברתו ארוכת השנים עם דוד מלמדוביץ וזכרונות הילדות והנערות מבית שאיננו עוד.
מדברי מר מנחם בגין באסיפת יובל החמישים לדוד מלמדוביץ, סגן ראש עיריית רמת גן ויו"ר תנועת חרות בעיר.
נאום בכנסת במהלכו בגין דורש חקירה על פרשת הריגול של ישראל, בגין תוהה כיצד הגיע מסמך סודי לידיו של ישראל בר מוועדת השבעה לאחר שהוזהר על ידי שרותי הבטחון לא להפגש עם גורמים זרים, האם המסמך נמסר לו על ידי ממוניו? האם הם לא הוזהרו בקשריו עם אותם גורמים? בגין מבקש לחקור האם הכשלון הוא של שרותי הבטחון או ממוניו של ישראל בר (קרי, דוד בן גוריון). בדרך אגב מציין בגין את ההבדל ביחס אל אהרון כהן וישראל בר, בעוד הראשון נכלא בעוון ריגול בשל מגעים עם סוכן זר, האחרון הוזהר. הנאום המלא מובא בדברי הכנסת מיום 05/12/1962
בנאומו, בגין דרש את הקמתה של ועדת חקירה בפרשת המרגל בר לאור פסק הדין בפרשה של בית המשפט העליון. בגין ביקש לקיים גם דיון בפרשה זו בועדת חוץ ובטחון.בגין טען שפרשת בר היא פרשה חמורה שיש לבררה עד תום משום שבית המשפט קבע כי בר היה איש אמונם של כל בעלי הסודות הצבאיים והבטחוניים. בגין קבע כי יש לחקור כיצד הגיע בר למעמדו הבכיר מה עוד ששירותי הבטחון הזהירו את הממונים על בר מפני אופיו.
בגיו מביא את התנגדותו לגירוש ללא משפט של ד"ר סובלן, מציין שהאופן שבו בוצע המעשה נוגד את עקרונות עליונות המשפט ומסביר למה בכל זאת חרות לא תומכת באי-אמון בממשלה, כדי לא לרמוז על מחוייבות למתן מקלט. בגין גם מביא דברי הספד לזכרו של הרב מימון. הנאום המלא מובא גם בדברי הכנסת 11/07/1962