Subjects: שונות

הידיד החכם

By

מאמר של מנחם בגין לרגל הגיעו של חבר הכנסת יוסף שופמן לגיל שישים, המספר את סיפורו המרתק של איש תנועת החרות, ציוני הרצלאי ותלמיד נאמן של זאב ז'בוטינסקי. דרכיהם של בגין ושופמן נפגשו בשנות ה-30 כששניהם, צעירים ומלאי תשוקה, נענו לקריאתו של ז'בוטינסקי להקדיש את חייהם לעם היהודי ולארץ ישראל. מאז, מספר בגין, התבלט שופמן כיהודי גאה, משכיל וחריף, ששילב ידע עמוק ביהדות עם השכלה רחבה, שליטה מופלאה בעברית ונאמנות בלתי מתפשרת לרעיון המדינה היהודית. דרכו, מוורשה של שנות השלושים, דרך מאבקי הציונות בגולה ועד לתרומתו המשמעותית בכנסת ישראל, היא סיפור של מסירות, אומץ והשפעה, הראוי להוקרה ולהנצחה

באזני ראש מפא"י ומלחכי פינכתו

By

נוכח השערוריה שהתחוללה בכנסת ב- 13/5 יוצא בגין במאמר זה נגד אופיו של בן-גוריון המלא בשנאה ורעל כלפי אחרים (בין היתר מזכיר בגין את סכסוכיו של ראש הממשלה עם לבון וגולדמן). בגין מזכיר את שנאתו של ראש הממשלה לתנועת ז'בוטינסקי לאורך השנים ובין היתר מציין כי בן-גוריון כינה את ז'בוטינסקי ולדימיר היטלר. בגין מציין, כי השנאה לא פגה והיא נמשכת גם עכשיו. בגין יוצא גם נגד נושאי כליו של בן-גוריון שטוענים כי "חרות" היא האשמה בשערוריה משום שהעלתה על סדר היום את פרשת המדענים הגרמניים במצרים. בגין טוען, כי הם מלאו את תפקידם נאמנה וכי השקר הנורא והעלבון היה בדבריו של בן-גוריון על היטלר, דברים שזיעזעו את האומה כולה ואף גרמו לנזק משום שהתפרסמו בעיתונות העולמית ותרמו להכחשת השואה. בגין טוען עוד, כי בהתנהגותו של ראש הממשלה אשמים גם מלחכי פינכתו שהפכו אותו לעריץ. בגין הזהיר את בן-גוריון כי "חרות" לא תשתוק לנוכח דברי ההשמצה שלו

יש ללמוד ממסדה איך לא להגיע אליה, ממודיעין כיצד לעשותה

By

הנאום המלא של בגין כפי שניתן ב16 לאפריל 63 בהיכל התרבות בתל אביב לציון עשרים שנה לפרוץ מרד גטו ורשה. בגין מרחיב בסוגיות שונות: מרד בעת שכזו, ובמסגרת זו מחלק בין מרד פאסיבי למרד אקטיבי; מציין את פעילותו של הארגון הצבאי היהודי במרד; מזכיר את דבריו ומעשיו של ז'בוטינסקי ערב המלחמה להעלאת היהודים ארצה; מתייחס לאוזלת ידם של אומות העולם ושל ההנהגה הפוליטית הציונית בהצלת היהודים באירופה; מפיק סדרה של לקחים על חשיבות ההגנה העצמית ליהודים וכבוד יהודי.