שאיפותיו של הארגון הצבאי לאומי

חוברת של הארגון הצבאי הלאומי שנכתבה על ידי מנחם בגין בסביבות 1946-47. בחוברת מסביר מנחם בגין את עיקרי החזון של המחשבה המדינית והחברתית של האצ"ל למדינה העברית שתקום שעיקרם: ריכוז העם היהודי בארץ ישראל, הקמת מדינה וקבלת עצמאות מדינית, מדינה חופשית שתבטיח זכויות אזרחיות מלאות וצדק סוציאלי. דרכי ההגשמה: מלחמת שחרור מתמדת, הכנה לרגע המכריע ופעולה מדינית.

אזהרה נגד עינויים תזכיר לממשלות הברית

באזהרה זו, מובא תזכיר אזהרה נגד המשך ההתעללות של המשטרה והאדמיניסטרציה הבריטית באזרחים יהודים, בהריגתם בפעולות משטרתיות, במעצרם ללא משפט ובעינויים. בגין טוען שזה יחס שלא שונה מזה של הנאצים נגדם הנציגים הממוענים נלחמים. חשוב לציין כי באתר יזכור מובא תאור ענינים שונה למותם של מנחם לונץ ודרוקר)

אל העם העברי בציון – הכרזת המרד של האגון הצבאי הלאומי

כרוז זה הכריז על פתיחת המרד של האצ"ל נגד השלטון הבריטי. הדיונים עליו ועל ניסוחיו ארכו כחודשיים מאז שהתמנה בגין כמפקד האצ"ל ב- 1 לדצמבר 1943. יוצאת ממנה הקריאה, שעקב המצב באירופה, והבגידה הבריטית שהמשיכה לנהוג על פי התקנות הדרקוניות של הספר הלבן ממאי 1939 ועל אף הגיוס לצבאה. הצבור נקרא לסרב לשלם מסים ולא לציית לפקודות המשטר, ולרכז את כל הכוחות בעד הדרישה למסור את השלטון על ארץ ישראל לממשלה עברית. הכרוז מציין ש"אין עוד שביתת נשק בין העם והנוער העברי" לבין שלטון המנדט ושתהיה "מלחמה לעם בשלטון הזה, מלחמה עד הסוף". הכרוז עלה על קירות הבתים ועמודי חשמל בלילה שבין 31 בינואר – 1 בפברואר 1944 והודפס בדפוס בן-סניור ברח' מזרחי ב' 13. חומר נוסף: מנחם בגין, "המרד", עמ' 56 ואילך; אפרים אבן, ־׳האידיאולוגיה שביסוד הכרזת המרד של אצ״ל ועימותה עם המציאות׳׳, האומה מם׳ 40, אפריל 1974; יעקב שביט, "דרכו של בגין אל המרד (1944-1938)" בתוך המיתולוגיות של הימין, הוצאת בית ברל, 1986. ככל הידוע, לא היה הד בעיתונות לפרסום אלא עד הפעולות הראשונות בהמשך אותו חודש.

בנין

לקראת התכנסות האסיפה הראשונה, זאב ז'בוטינסקי מביע מחאתו על הניסיון לשלול מנשים זכות בחירה.

Homo homini lupus

המקור: "פיליטונים" מאת וול. ז'בוטינסקי, מהדורה שלישית, הוצאת ש.ד. זלצמן, ברלין 1922.