הישיבה המאתיים-וארבעים-וארבע של הכנסת התשיעית יום שני, י"ד תמוז תשל"ט 9 יולי 1979 הודעת הממשלה על ביקורו של ראש אירגוני המרצחים באוסטריה

בגין מתייחס לביקורו של ראש אירגוני המרצחים באוסטריה. בגין משווה את הצ'ארטר הפלשתיני ל'מיין קאמפ' ואומר שהפעם יש לנו מדינה משלנו, ולכן לא נתעלם מהמסמך הזה, כמו שמדינות אירופה עשו בשנות ה-30. בגין מצטט מדברי הרצל על ה'מאושל' האנטי ציוני, וטוען שגם בימינו יש אנשים מסוג זה.

הישיבה המאתים-שלושים-ושבע של הכנסת התשיעית יום רביעי, כ"ה סיוון תשל"ט 20 יוני 1979 – הצעות לסדר היום – שליחתם לים של עשרות אלפי פלטים ויאטנמיים על-ידי מאלזיה

הכנסת דנה בבעיית 70,000 הפליטים הווייטנאמים אשר ממשלת מאלזיה החליטה לגרשם ללב ים. זו טראגדיה אנושית שיש למנעה ללא דיחוי. בשם אומה שהתנסתה בדור הזה בנוראה שבשואות פונה הכנסת בקריאה לכל הפארלאמנטים שיפעלו למען קבלתם וקליטתם של הפליטים הווייטנאמים. אם כל אחת ממדינותינו תעשה את המאמץ הדרוש תיפתר בעיה אנושית זו פתרון מהיר וחיובי. מובן … Continued

דברים שנישאו בטקס חתימת חוזה השלום בוושינגטון – דבר ראש ממשלת ישראל מנחם בגין

נאום היסטורי מלא תקווה וכאב של ראש הממשלה מנחם בגין בטקס חתימת הסכמי קמפ דייוויד בבית הלבן. בנוכחות נשיא ארה"ב ג'ימי קרטר ונשיא מצרים אנואר סאדאת, שטח בגין את חזונו לשלום בין ישראל למצרים, תוך שהוא נזכר בקורבנות העבר ומבטא אמונה בלתי מעורערת בעתיד של אחדות ושלווה. נאום זה, המשלב זיכרון לאומי וקריאה אנושית לשלום, נותר עדות לרגע מכונן בתולדות שתי האומות

הישיבה המאה-ושלושים-ואחת של הכנסת התשיעית יום שני, ה' תמוז תשל"ח 10 יולי 1978 – הודעת הממשלה על משפטו של אנטולי שצ'ראנסקי

אדוני היושב-ראש, ביודעין אני משתמש במושג התערבות. יש הרבה מונחים אחרים, ומכולם בחרתי בו. זו מלה שבימים עברו נחשבה לאסורה. זה ביטוי אשר בתקופות אחרות נחשב לרצון לעשות דבר שלא יעלה על דעתו של בר-דעת: להתערב בענייניה הפנימיים של מדינה אחרת? להתערב בחייו של אזרח של מדינה זרה? שומו שמיים, כך היה במאה ה-19, וכך … Continued

מבוא מאת מנחם בגין ספרו של ד"ר אליהו בן אלישר לקשר ההשמדה

במבוא לספרו של ד"ר אליהו בן אלישר "קשר ההשמדה" שיצא לאור ב-1978, מנתח מנחם בגין הן את הסיבות להשמדה, בכללן את שורשי האנטישמיות והתרבות הכוחנית המליטאריסטית הגרמנית, היחס המפייס כלפי היטלר בקהילה הבינלאומית, ההסתמכות היהודית על "העולם", הפחד היהודי מנשיאת נשק להגנה עצמית וממסירות נפש, והן את הלקחים הנלמדים מהשואה: לא לבוז לדיבורים על השמדה הבאים מאויבי העם, לא לסמוך על עזרתו של "העולם", נכונות להילחם נגד הרע, שמירה על כבודנו הלאומי ואחדות בעם לנוכח הסכנות.