Subjects: קומוניסטים

במאמר זה דן בגין ביהודי ברה"מ ובהתנכרות אליהם מצד השלטונות. בסקירתו ההיסטורית טוען בגין, כי האנטישמיות בתקופתו של סטאלין היתה אסורה על-פי חוק, אמנם היא היתה למעשה קיימת אך עצם איסור האנטישמיות לפי הוראתו של סטאלין הטיל אימה.בגין מציין כי משטרו של חרוש'צוב שלמעשה הקל במשטר האימה של סטאלין הגביר את האנטישמיות. בגין קורא לממשלת ישראל לפעול ביתר תקיפות נגד האנטישמיות הסוביטית ולהזכיר את שמה המפורש של ברה"מ כמי שאחראית באמת לגל האנטישמיות. עוד בגין טוען במאמר זה כי יש לפעול לעליית יהודי ברה"מ לארץ וכי זהו למעשה אינטרס משותף של ישראל וברה"מ גם יחד.

במאמר זה דן בגין במשטרים חד-מפלגתיים, טוטליטארים. בגין טוען, כי משטרים אלה פועלים בניגוד לדמוקרטיה וכי משטר חד-מפלגתי הוא מסוכן. בגין מגיע למסקנה, כי דמוקרטיה קיימת בחלק קטן של העולם בלבד. בדברו על המשטר בישראל מצביע בגין על הסכנה שיש בסיסמת הבחירות האזוריות שעלולה להוביל למשטר חד-מפלגתי. בגין מדגיש כי "חרות" תפעל נגד ניסיון להשליט משטר כזה.

במאמר זה דן בגין בסין הקומוניסטית ובהשתחררותה ההדרגתית מכבליה של ברית המועצות הקומוניסטית. בגין מספר, כי הסינים מכחישים את טענות ברה"מ כאילו היא שואפת למלחמה עולמית בדרך להשלטת הקומוניזם בעוד ברה"מ האשימה אותם בכך. בגין מזכיר גם את טענות הסינים כי ברה"מ התרחקה מן המרכסיזם-לניניזם ואת המאבקים האידיאולוגיים בין סין לברה"מ