מחרות לחרות

מאמר זה הינו מאמרו הראשון של מנחם בגין בעיתון "חרות" לאחר הקמת המדינה, ובו הוא מסכם את מסעו של העיתון מעיתון מחתרתי תחת המנדט הבריטי לעיתון חוקי במדינה עצמאית. בגין מדגיש את חמש שנות המאבק, שבו "חרות" היה סמל לחופש, נטול צנזורה בריטית, מפחד ומשנאת אחים, תוך הטפה למרד, שלמות המולדת, קיבוץ גלויות, צדק חברתי וחירות האדם. למרות הצנזורה העברית המוטלת כעת, בגין מבטיח כי "חרות" ימשיך להיות עיתון חופשי ברוחו, נאבק למען ערכיו המרכזיים: שלמות המולדת, צדק חברתי וחירות, תוך אמונה כי מאבק ציבורי גלוי יביא לחירות מלאה לעם ולמולדת

אגרת זכויות האדם והאזרח

אגרת לזכויות אדם והאזרח נכתבה כפי הנראה לקראת הועידה הראשונה של תנועת החרות. טויוטא זו נכתבה יחד עם ד"ר יוליוס (יולי) יהודה מרגולין ויוחנן בדר. את זכויות האדם והאזרח בגין שילב בנאומו במפלגה.

הצעות להפסקת אש בארץ ישראל

בשידור זה של ציון הלוחמת בגין טוען כי להשתתפות נציגות יהודית במליאת האו"ם אין חשיבות רבה לעתיד האומה, אך גילוי מזימות הבריטים בפומבי והרצון למימוש החירות הן שיכריעו. בנוסף לכך מודיע מפקד האצ"ל לנציגי האו"ם ולעם, כי שהמחתרת לא תפסיק את פעולותיה בעוד שבריטניה מבצעת את פשעיה על האוכלוסייה היהודית.

ביחסים בין רוסיה לארה"ב – אנחנו בעד ארה"ב ביחסים, בין ישראל לארה"ב – אנחנו בעד ישראל חלק ג'

במאמר השלישי והאחרון בסדרה, בגין בוחן את התנהלות הממשלה ביחסיה עם ארה"ב ועם ברית המועצות. בגין מתיחס למאמר שפורסם בניו-יורק טיימס בו נעשתה סקירה של המודיעין הישראלי, האמריקאי והאנגלי. וטוען כי ישראל צריכה להזהר מאוד מהטעות שעשתה בזמנה פולין ובה יכולות הריגול של המדינה נוצלו בעיקר לריגול ובילוש פנימי, על אנשיה שלה, ולא על אויביה מבחוץ מה שהוביל למפלה. כן תוהה בגין כיצד מידע על שירות הידיעות הגיע לאיש זר כאשר יש חברים בממשלה עצמה שלא יודעים פרטים אלו. בגין מדגיש כי עדיפה לנו החברות עם ארה"ב הדמוקרטית, מאשר עם רוסיה הקומוניסטית, ויש להזהר בכפילות היחסים הזו, כי היא עוד עלולה להתנקם בנו בסופו של דבר. בגין גם מדגיש כי יש להקפיד לא להתייחס לארה"ב כעליונה, אלא כבת ברית נגד התפשטות סובייטית, וכי חשוב להבין כי האינטרס האמריקאי הוא ארצות הברית, ולא ישראל וכך גם ישראל צריכה לנהוג. חלק ניכר ממאמר זה צונזר בעיתון חירות, הטקסט המלא מופיע על פי פרסום פנימי של תנועת החרות.