הישיבה המאה ושלוש עשרה של הכנסת הראשונה-דיון על הדין וחשבון של ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר חוקת המדינה

בגין פורס את דעותיו מדוע יש לחוקק חוקה בישראל. טוען כי יש להביא לאישור הכנסת כל אמנה שנחתמת בין ישראל ומדינה זרה, גם אם לפי פקודות בריטיות אין על הממשלה חובה להביא לאישור את כל החוזים הבינלאומיים. בגין טוען כי הממשלה נוהגת לדרוס זכויות יסוד של הפרט רק כדי להטיל את שררתה על הציבור. הוא מזכיר את ה"יחסנות" – הפרוטקציה אשר מתרחשת בארגוני הצבא והשירות הדיפלומטי אשר אנשיהם ברובם הם ממפלגת השלטון-מפא"י. כך גם לגבי התחום הכלכלי אשר יוצר הקלות רק עבור אנשים מסוימים ולמעשה יוצר שכבות של אזרחים. טוען שהמדינה הולכת לכיוון של מדינת משטרה אשר חוסר האמון קיים בין אנשיה. כמו כן, הוא מזכיר כי נושא החוקה הוא מחויב המציאות מאחר וזהו המנדט שניתן לאסיפה המכוננת על-ידי העם בבחירות, ועצם הסירוב לכונן אותה, מהווה ביטוי של התנשאות השררה השלטונית. דורש שהכנסת תחוקק ואם מסרבת-להביא את העניין למשאל עם. הנאום המלא מובא גם בעיתון חרות שפורסם ב 10/02/1950

הישיבה השמונים ושלש של הכנסת הראשונה-דיון על סקירת ראש הממשלה

בגין תקף את הממשלה על מדיניותה. בגין יצא נגד סיכול חוקת היסוד ע"י הממשלה. עוד תקף בגין את מדיניותה הכלכלית של הממשלה המביאה להרעבת העם, ואת הפרוטקציה עבור חברי מפאי. הוא גם מזכיר שבעלים של אחד המפעלים של סולל בונה-אסר על עובדיו לשבות. כמו כן תקף בגין את מדיניות החוץ האופרטוניסטית של הממשלה הנכנעת ללחץ האומות בשאלת הפליטים וי"ם. בגין קרא להכריז מיידית על י"ם כבירת ישראל ולחוקק חוק בנושא. כמו כן הביע בגין את זכותנו המלאה על א"י השלמה משני עברי גדות הירדן.

להצלת היהדות בארצות ערב

מסיבת עיתונאים שערך בגין יחד עם עסקני ונכבדי תנועת המזרח בה התריע על מצבם הקשה של יהודי ארצות ערב, והצביע על הבעייתיות של המונופול השלטוני של מפא"י.

קווים למדיניות הפנים העברית

בגין מפרט את עקרונות מדיניות הפנם של תנועת החרות, ישיבת הפתיחה של מועצה הארצית של תנועת החרות. בגין מבהיר כי יש לבטל את החוקים לשעת חרום שפוגעים בחרות האזרחים. כמו כן מסביר את חשיבותה של הפרדת הרשויות. בהמשך מדבר על הממשלה הזמנית שלא נבחרה, ואת תפקידיה מאיישים אנשים שלא מבינים בנושא עליו הם ממונים, וכי משרדים מוקמים לצורך השרים, ולא להיפך. בגין מצהיר כי אם לא ינתן לתנועת החרות ייפוי כח מספיק מהעם המפלגה תעבור לאופוזיציה, ולא יקנו אותה במשרות ומשרדים שונים. ובאופוזיציה תשבח את הממשלה כאשר תעשה טוב, ותגנה אותה כאשר היא תעשה רע. דיווח על נאום זה מופיע ב'משקיף' 20/10/1948 (229957) קיים חלק קודם של הנאום – קווים למדיניות החוץ העברית