הצהרת זכויותיו של העם היהודי על מולדתו, לחרות, לבטחון, ולשלום
בנאום הפתיחה בועידת חרות ה-9 בגין מסיים בהקראת הצהרה זו. הזהרה זו פורסמה בעתון 'היום' מתאריך 27/05/1968 הנאום מובא במלואו בתאריך 26/05/1968
בנאום הפתיחה בועידת חרות ה-9 בגין מסיים בהקראת הצהרה זו. הזהרה זו פורסמה בעתון 'היום' מתאריך 27/05/1968 הנאום מובא במלואו בתאריך 26/05/1968
העתון מדווח על עצרת חגיגית בירושלים המאוחדת בה השתתפו השרים בגין וי. ספיר. בגין בנאומו שיבח את הצבא, ומנה את מעלותיה של ממשלת הליכוד הלאומי בה, טען, יש להמשיך. בגין הדגיש שלמרות לחצים שונים, אף שעל שנכבש לא ימסר לשלטון נכרי. בגין טוען שמצבנו הבין לאומי טוב יותר מבעברבגין התייחס גם לעמדת צרפת ואמר שישראל לא זקוקה לצרפת על מנת להכיר בזכותה לקיום, אך מקווה לחדש את הברית איתה בהמשך. הנאום המלא מיום 27/06/1967 נמצא בארכיון האישי מרכז מורשת מנחם בגין.
העיתון מדווח על דברי בגין באסיפת חברי תנועת החרות מסניפי השרון. בגין התייחס לאירועים הבטחוניים, וחלק כבוד לחללי צה"ל שנהרגו וטען שהלחימה האחרונה מוכיחה שרוח הקרב וההקרבה של האדם שמאחורי המכונה היא שתכריע את הקרב. וכן הוכיחה את זכותנו להגנה עצמית הכוללת גם תקיפת התוקפן והדיפתו.
העתון מדווח על כנס של ראשי הסניפים של תנועת החרות. בנאומו בגין מצהיר כי לא ייתכן גוף דמוקראטי שיש לו שני ראשים, ולכן ה'גוש החפשי' אינו חלק מחרות, אך קרא לאנשיו לחזור לחרות על מנת שיוכלו לעמוד ולעמול יחד והביע תקווה כי גח"ל יוסיף לעמוד ולגדול. לגבי שיתוף פעולה עם מפלגות אחרות, אמר כי התנועה לא תכפה את דעותיה על תנועה אחרת, וכן לא תהיה מוכנה לוותר על שלה. בנוגע למשבר שפקד את התנועה בחודשים האחרונים, טען כי הוא השתקפות למשבר באומה כולה, ומקורו בארבעה גורמים – התכחשות לזכות עמ"י על ארצו, זלזול בקורבן שניתן להצלת העם, התלות בין ההשקפה הפוליטית לפרנה והתיידדות עם העם שהשמיד את הורינו. בגין טען כי יש לחפש בני ברית לישראל שיש להם אינטרסים משותפים, ובכלל זה התייחס לצרפת. בגין ציין כי תנועתו הבהירה כבר חששה מיכולת גרעינית של גרמניה, וכן ציין את חובת הטיפול בסוגיית הפליטים, וכי תנועת החירות פועלת למען חוק ביטוח לאבטלה, שימנע רעב מילדי המובטלים. בגין סירב להתייחס ל'מכתב אמסטרדם'. בגין בירך את הנהלת התנועה, וקרא להרים את דגלה – דגל הטוהר והיושר. אחריו עלו לנאום בן אליעזר ואיתן ליבני.
בנאום בכנסת, בגין תוקף את מדיניות החוץ של הממשלה, במיוחד את ההסכמים עם גרמניה, התנהגותה בזמן ביקורו של אדנאואר, והיחס המרגיע כלפי מרוץ החימוש מול מדינות ערב. בגין טוען שפעלותיה של הממשלה פוגעות ב"פרסטיז'ה" של המדינה ושל הממשלה. בגין טוען שהפגיעה זו גורמת להתפרצויות אלימות ברחובות, שמביאות משטרתית. הנאום מובא בדברי הכנסת מיום 18/05/1966 העתון מדווח על נאום זה ביום 19/05/1966