Subjects: מלחמת סיני

ביום השנה הראשון לשחרור ירושלים נפתחה הועידה ה-9 של תנועת החרות השר בגין: מול סכנה יש להתלכד, להתאחד ולעמוד יחד לנצח

By

העתון מדווח על כנס פתיחת ועידת החרות במלאת שנה לשחרור ירושלים. בגין משווה בין ירושלים שנפלה בידי טיטוס , כאשר העם היה מפולג לירושלים של 1967 בה הוקמה ממשלת ליכוד לאומי, והתגברה על אויביה. בגין מציין את עמדת הממשלה המסתמכת על הצעת חרות, להסכים רק לחוזה שלום, ולא להסכם 'בדרכי שלום'. בגין מכיר בבעיה הדמוגרפית שעולה מהנצחון, בגין טוען שהרוב שיש עכשיו הוא גדול ממה שהיה אפשר לבקש בימיהם של ז'בוטינסקי והרצל, וכי יש לשמור עליו בעזרת תגמול משפחות מרובות ילדים ועידוד עליה גם ממדינות מפותחות, לשם כך יש לאפשר יוזמה חופשית. כמו כן מקווה בגין לעליה מרוסיה, ומדינות ערב. בגין מסביר שרעיון שלמות המולדת שליווה את תנועת ז'בוטינסקי מהיווסדה ליווה את כל המצעים של תנועת החרות לכנסת, וגם אם הוא עולה לה בקולות, היא לא תוותר עליו. בגין מקריא את הצהרת הזכויות של העם היהודי לחרות בטחון ושלום. הנאום פורסם בפרוטוקול ועידת מפלגה מתאריך 26/05/1968

נאום השר מנחם בגין בטקס הפתיחה של וועידת תנועת החרות ביום כ"ח באייר תשכ"ח

By

בגין נואם בפתיחת ועידת חירות. בגין משווה בין ירושלים שנפלה בידי טיטוס , כאשר העם היה מפולג לירושלים של 1967 בה הוקמה ממשלת ליכוד לאומי, והתגברה על אויביה. בגין מציין את עמדת הממשלה המסתמכת על הצעת חרות, להסכים רק לחוזה שלום, ולא להסכם 'בדרכי שלום'. בגין מכיר בבעיה הדמוגרפית שעולה מהנצחון, בגין טוען שהרוב שיש עכשיו הוא גדול ממה שהיה אפשר לבקש בימיהם של ז'בוטינסקי והרצל, וכי יש לשמור עליו בעזרת תגמול משפחות מרובות ילדים ועידוד עליה גם ממדינות מפותחות, לשם כך יש לאפשר יוזמה חופשית. כמו כן מקווה בגין לעליה מרוסיה, ומדינות ערב. בגין מסביר שרעיון שלמות המולדת שליווה את תנועת ז'בוטינסקי מהיווסדה ליווה את כל המצעים של תנועת החרות לכנסת, וגם אם הוא עולה לה בקולות, היא לא תוותר עליו. בגין מקריא את הצהרת הזכויות של העם היהודי לחרות בטחון ושלום. דיווח על פתיחת הוועידה פורסם בעתון 'היום' מתאריך 27/05/1968 הנאום המלא פורסם בעתון 'היום' מתאריך 15/08/1969

המצב המדיני והבטחוני (הרצאה בפני מועצת תנועת החרות) – בשלושה חלקים

By

נאום של מנחם בגין בפני מועצת תנועת החרות שהתפרסם בשלושה חלקים בעיתון "היום". בגין דן בו בהרחבה בחוקי המשפט הבינלאומי ביחס להטבעתה של המשחטת 'אילת', וכן לגבי מעמדם של השטחים ששוחררו במלחמת ששת הימים. בגין מצביע על חשיבותה של ממשלת האחדות שתרמה לנצחון ולעליית המורל הלאומי, גם בקרב יהודי התפוצות. בגין קורא לעליה רבה מכל התפוצות, וטוען שמדובר בפיקוח נפש לאומי, וכן להגברת הילודה, וטוען שיש גם להתאים מדיניות כלכלית שתקלוט את העולים ותעניק קצבאות למשפחות מרובות ילדים. תאריכי הגיליונות שבהם פורסמו המאמרים: 25 ו-27 באוקטובר ו-3 בנובמבר 1967.

אהבת השנאה (חלק 2)

By

במאמר זה המורכב משני חלקים (החלק הראשון פורסם בגליון חרות מה- 1/5/64) בגין דן בתגובתו של בן–גוריון נגד ההחלטה להעלות את עצמות ז'בוטינסקי ארצה ובשנאה הגלומה בתגובה זו. בגין תוקף את בן –גוריון על התנגדותו להעלאת הארון. בגין הזכיר כי במשך קרוב ל-15 שנה מנע בן –גוריון את העלאת הארון ועתה הוא ממשיך להתנגד לכך. בגין טוען כי מה שמאפיין את בן–גוריון בהתנהגותו כלפי ז'בוטינסקי זה שנאה, קנאה ונקמנות. וזאת משום שז'בוטינסקי היה זה אשר הגה את רעיון המדינה העברית, המילטריזם ואת תורת המרד. בגין טוען עוד כי שנאתו וקנאתו של בן–גוריון לא נותנת לו כל מנוח והוא אף מסלף את ההיסטוריה וטוען כי הגדוד שהוקם במלחמת העולם הראשונה ע"י ז'בוטינסקי היה גדוד בכפיה ועל כן שני הגדודים האחרים, שהוקמו בהתנדבות, היו חשובים יותר.

מוסד חדש – רמטכ"לים לשעבר

By

במאמר זה מתייחס בגין לרצונו של בן גוריון, שאינו עוד ראש ממשלה, לשוב לשלטון ולשנות את שיטת הבחירות בישראל לבחירות אזוריות. לטענתו של בגין, מדובר בניסיון לתת רוב למפא"י בכנסת, בעו אין לה רוב בעם. בן גוריון ניסה לגייס רמטכ"לים לשעבר לצורך עניין זה, ובגין מציג עמדה שלפיה אל להם לגנרלים לשעבר, שלא נוטלים חלק פעיל בפוליטיקה, להתערב בעניינים פוליטיים באצטלא של רמטכ"ל לשעבר. בנוסף מבקש בגין להכניס לפרופורציות את העלבון שחשו אנשים מכך שבן גוריון הגדיר את משה דיין כרמטכ"ל הטוב ביותר, וטוען כנגדם שהם לא הבינו את ההתרגשות של יוצאי המחתרות מהשכחתם וממחיקתם המכוונת מן ההיסטוריה של הקוממיות