התפטרותי ומכאובי

במאמר זה בגין מפרט את סיבות התפטרותו מתפקיד יו"ר חירות, כפי שהסביר בנאומו בועידת המפלגה, וכי היה שמח אם בן אליעזר היה מחליף אותו כיו"ר בגין מוסיף כי היו אנשים שהלכו מאחורי גבו, ולא הותירו לו אלא לאשר את המוגמר, והם אותם אנשים שגם ביקשו ממנו לחזור, וכך לאשר את מה שלא היה מסכים לו, או ללכת. לסיום בגין מספר שמגיל 17 הוא בתפקידים ציבוריים הדורשים אחריות. ועד עתה לא נעשו דברים מאחורי גבו, ולא התפלגו המחנות לכדי ריב, ועובדות אלה מכאיבות לו. וכי יש מי שעוד צריך ללמוד כי מפלגה היא לא צעצוע, וכי מרפקים לא מחליפים רעיונות.

בגין קורא להסכם על רשימת מועמדים אחת – למרכז

העתון מדוחח על דברי בגין בסיום הדיון הכללי של ועידת חרות השמינית. בגין מתיחס לבקשה של הציר הצעיר אולמרט שבגין יתפטר עקב כשלונותיו כיו"ר התנועה בעקבות תוצאות הבחירות האחרונות. בגין מפרט את קורות התנועה מהכנסת הראשונה, ומסביר למה התפטר לאחר הבחירות לכנסת השניה, ומדוע חזר, ומתיחס לשאר הכשלונות שיחסו לו. בגין מסביר שההישגים אליה הגיע חרות במשך השנים גברו על העובדה שמפלגות אחרות הפעילו לחצים כלכליים, והשמיצו את חרות, ושנאו אותה, ואותו כעומד בראשה. כמו כן חרות לא התפשרה בנושאים שהיו חשובים לה כמו הזכות על ארץ-ישראל השלמה היחסים עם גרמניה והשילומים. בגין מסביר את חילוקי הדעות עם הליברלים בדרך להקמת גוש חירות-ליברלים, ועל המגעים עם סיעות נוספות בכנסת הנוכחית, שעלו בתוהו.

נאומו של ח"כ מ. בגין בסוף הדיון הכללי בוועידה הארצית השמינית

בגין נואם בסיום הדיון הכללי של ועידת חרות השמינית. בגין מתיחס לבקשה של הציר הצעיר אולמרט שבגין יתפטר עקב כשלונותיו כיו"ר התנועה בעקבות תוצאות הבחירות האחרונות. בגין מפרט את קורות התנועה מהכנסת הראשונה, ומסביר למה התפטר לאחר הבחירות לכנסת השניה, ומדוע חזר, ומתיחס לשאר הכשלונות שיחסו לו. בגין מסביר שההישגים אליה הגיע חרות במשך השנים גברו על העובדה שמפלגות אחרות הפעילו לחצים כלכליים, והשמיצו את חרות, ושנאו אותה, ואותו כעומד בראשה. כמו כן חרות לא התפשרה בנושאים שהיו חשובים לה כמו הזכות על ארץ-ישראל השלמה היחסים עם גרמניה והשילומים. בגין מסביר את חילוקי הדעות עם הליברלים בדרך להקמת גוש חירות-ליברלים, ועל המגעים עם סיעות נוספות בכנסת הנוכחית, שעלו בתוהו.

שאלות תם של איש לא תמים

במאמר זה, בגין מתייחס לדבריו של יגאל אלון בקשר לתקופת הסזון. בניגוד לד"ר סנה, שהכחיש את עניין ההסגרה של חברי המחתרת, יגאל אלון, מספר בגין, הודה בכך, ואף הצהיר שזה מה שגרם לו להתפטר מתפקידו כמפקד הפלמ"ח. בגין טוען שיש בהצהרה זו התממות, שכן, אלון לא התפטר מתפקידו, אלא מפיקוד על המבצע המסויים, וכן, למרות שהבין כי יש בעיה מוסרית במבצע זה, לא היתה לו בעיה שמי מחבריו, או מפקדיו יבצע את הפעולה במקומו. בגין טוען, בקשר לדבריו של אלון על המשמעת היהודית כלפי הסוכנות, כי זה לא נכון שהאצ"ל והלח"י בכך שלא עשו כדבר הסוכנות תמכו בחוסר ההכרה של הבריטים בסוכנות, כי הבריטים כן הכירו במרות של הסוכנות. והמחתרת, טוען בגין, מטרתה היתה להקים ממשלה עברית, שאינה תלויה בבריטים.

ונקרא לה איכבוד

במאמר זה, בגין מתייחס להסכמים של הממשלה עם גרמניה, ולביקורו של ד"ר אנדאור מטעמה. בגין טוען כי הכבוד שהיה חסר ליהודים בגלות, שחזר לעם עם הקמת המדינה, נלקח שוב ע"י הסכם זה של הממשלה עם גרמניה. בגין גם מתיחס לפירסום הספר "כך קמה מדינת ישראל" שלא מתייחס לפועלו של האצל. בגין טוען כי הכבוד הוא ענין חשוב, ולכן החליט האצ"ל לא לקבל את עונש המלקות שהוטל על אנשיה, ואימו, (וקימו) שאם יולקו האסירים, יולקו קצינים בריטים – כתגובה על ההשפלה.