Subjects: מחתרות

במאמר זה בגין מגיב לטענות חוזרות ונישנות כאילו המצב לא היה חמור כל כך לפני ששת הימים, וכן, כי לא היה צורך בממשלת האחדות, והממשלה הקודמת היתה מגיבה באותו אופן. בגין טוען כי לא היה ניתן לדחות עוד את התקיפה משלושה הבטים – 1. המשק לא היה עומד בזמן נוסף בו יש גיוס מאסיבי של אנשי מילואים מגוייסים וממתינים, וכן כי המתנה זו גם פוגעת ביכולתם ובמוכנותם של הכוחות. 2. הערכות על מספרי האבדות הצפויות הרקיעו שחקים, אמנם המלחמה נגמרה עם מאות הרוגים פצועים ונכים, אך המספרים ללא התקיפה היו מוכפלים בהרבה 3. ההמתנה גרמה לערעור הסמכות האזרחית שהתמהמהה שזוהי סכנה גדולה לממשל הדמוקרטי. בגין מבהיר כי ממשלת הליכוד הלאומי קמה ופעלה מיד לתקיפה והקמתה התבססה על טובת העם, ולא על אינטרסים אישיים של ראשי המפלגות המצטרפות, שכן ממשלתו של אשכול טרם ממשלת האחדות היססה. בגין מצר על הנסיונות להוריד מהכבוד שהעם הרוויח בששת הימים

נאום של מנחם בגין, שנישא בטקס הודיה על תקומת ישראל שנערך במאי 1973 ברחבת הכותל המערבי, בנוכחות לוחמי אצ"ל ולח"י, חניכי בית"ר ואחרים. בגין מתאר את מסעו הארוך והמיוסר של העם היהודי – מגלות, רדיפות וחורבן, דרך מאבקי שחרור והעפלה, ועד לשיבת ציון ותקומת מדינת ישראל. בנאום זה, הוא משלב זיכרון היסטורי, אמונה עמוקה בצדקת הדרך והכרת תודה לאל על הגאולה, תוך קריאה לשמירה על ארץ ישראל כנחלת העם לעד