בתזכיר זה, אשר נשלח לוועדת אונסקו"פ מציג האצ"ל עובדות רבות ומגוונות אשר משקפות את המצב הנוכחי בארץ ישראל. בהסתמכות על סקירה נרחבת זו טוען בגין בשם המחתרת כי ביטול המנדט הבריטי והקמת מדינה יהודית- דמוקרטית על כל שטחי ארץ ישראל השלמה מהווה הפתרון הצודק ביותר לנוכח המצב של העם היהודי.
בכרוז זה טוען בגין כי תכנית החלוקה שמנהיגי היישוב תומכים בה שוללת את הזכות ההיסטורית והטבעית של העם היהודי על ארץ ישראל השלמה. לכן מפקד האצ"ל קורא לעם להתנגד לדרכי ההנהגה זו ולקיים בחירות דמוקרטיות לראשות ההנהגה.
בכרוז זה טוען בגין כי פריצת כלא עכו אינה פעולת ייאוש אלא פעולה הכרחית למען קיום העם וחירותו. המלחמה נגד השלטון הבריטי היא התקווה היחידה להקמת המולדת ולא רחוק היום בו תשוחרר בזכות חיילי המחתרת.
בכתבה זו אשר נכתבה בעיתון חרות "הלא חוקי" מבקר בגין את ההנהגה וטוען כי אותם מנהיגים יהודים אשר הבטיחו לחדש את המאבק המדיני בבריטים כעת תומכים בתכנית החלוקה. אחד מהם אפילו הרחיק לכת (דוד בן גוריון) ואף מוכן שהמדינה העברית תשמש כמצודה של אנגליה נגד רוסיה. כרוז זה פורסם בסביבות סוף חודש מאי 1947.
בכרוז זה מספיד מפקד האצ"ל את ארבעת עולי הגרדום (דב גרונר, דב רוזנבאום, מרדכי אלקושי, אליעזר קשאני) אשר מהווים דוגמא ומופת לאנשי המחתרת וגבורתם תיזכר בהיסטורית עם ישראל. כרוז זה פורסם בסביבות חודש אפריל 1947.
