אזהרות, ריכוזים ואיומים

במאמר זה, בגין דן במצעד הצבאי לכבוד יום העצמאות, שהפעם התקיים בירושלים, אך בהרכב מצומצם, על מנת לא להפר את ההסכמים וליצור מתיחות באזור. בגין טוען שהמתיחות באזור הגיעה וללא קשר למצעד ולגודלו. בגין מוסיף וטוען כי יש להפחית ולהמנע מהצהרות ארגעה כי אין בתנועת הכוחות של האוייב, והבטחות שאם התוקפנות בסוריה תגיע לרמה מסויימת ישראל תגיב -אלא להגיב יותר לדבר פחות. בגין חוזר על זכותה של ישראל להגנה עצמית, ולכן אם היא תתקוף בסוריה כתגובה, ולמניעה מעשי תוקפנות שלה, זוהי לא תקופנות, אלא הגנה, וכך גם לגבי האיומים של מצרים, שכן האיום עצמו הנו תוקפנות. בכל מקרה אין לשגות בניחושים לכוונות האוייב, וצריך למנוע את הספק בבטחון הלאומי.

חוק יסוד: הממשלה

בישיבה מיוחדת החונכת את בניין הכנסת החדש, מברך בגין שהחיינו, אך מזכיר את ירושליים שעדיין לא משוחררת, ומבקש לא להשתמש בשם 'משכן' הראוי להשאר בקדושתו. בדיון, בגין יוצא נגד מספר סעיפים בחוק יסוד: הממשלה. הנאום המלא מובא בדברי הכנסת מתאריך 31/08/1966

בישיבת פגרה חגיגית של הכנסת הצעת חוק יסוד: הממשלה – לוועדת החוקה, חוק ומשפט

העתון מדווח על נאום בגין בישיבה מיוחדת החונכת את בניין הכנסת החדש, בגין מברך שהחיינו, אך מזכיר את ירושליים שעדיין לא משוחררת, ומבקש לא להשתמש בשם 'משכן' הראוי להשאר בקדושתו. בדיון, בגין יוצא נגד מספר סעיפים בחוק יסוד: הממשלה. הנאום המלא מובא בעתון היום מתאריך 02/09/1966 ובדברי הכנסת מתאריך 31/08/1966

בגין קורא להסכם על רשימת מועמדים אחת – למרכז

העתון מדוחח על דברי בגין בסיום הדיון הכללי של ועידת חרות השמינית. בגין מתיחס לבקשה של הציר הצעיר אולמרט שבגין יתפטר עקב כשלונותיו כיו"ר התנועה בעקבות תוצאות הבחירות האחרונות. בגין מפרט את קורות התנועה מהכנסת הראשונה, ומסביר למה התפטר לאחר הבחירות לכנסת השניה, ומדוע חזר, ומתיחס לשאר הכשלונות שיחסו לו. בגין מסביר שההישגים אליה הגיע חרות במשך השנים גברו על העובדה שמפלגות אחרות הפעילו לחצים כלכליים, והשמיצו את חרות, ושנאו אותה, ואותו כעומד בראשה. כמו כן חרות לא התפשרה בנושאים שהיו חשובים לה כמו הזכות על ארץ-ישראל השלמה היחסים עם גרמניה והשילומים. בגין מסביר את חילוקי הדעות עם הליברלים בדרך להקמת גוש חירות-ליברלים, ועל המגעים עם סיעות נוספות בכנסת הנוכחית, שעלו בתוהו.