Subjects: ירושלים

העתון מדוחח על דברי בגין בסיום הדיון הכללי של ועידת חרות השמינית. בגין מתיחס לבקשה של הציר הצעיר אולמרט שבגין יתפטר עקב כשלונותיו כיו"ר התנועה בעקבות תוצאות הבחירות האחרונות. בגין מפרט את קורות התנועה מהכנסת הראשונה, ומסביר למה התפטר לאחר הבחירות לכנסת השניה, ומדוע חזר, ומתיחס לשאר הכשלונות שיחסו לו. בגין מסביר שההישגים אליה הגיע חרות במשך השנים גברו על העובדה שמפלגות אחרות הפעילו לחצים כלכליים, והשמיצו את חרות, ושנאו אותה, ואותו כעומד בראשה. כמו כן חרות לא התפשרה בנושאים שהיו חשובים לה כמו הזכות על ארץ-ישראל השלמה היחסים עם גרמניה והשילומים. בגין מסביר את חילוקי הדעות עם הליברלים בדרך להקמת גוש חירות-ליברלים, ועל המגעים עם סיעות נוספות בכנסת הנוכחית, שעלו בתוהו.

העתון מדווח פתיחת הוועידה ה-8 של תנועת החירות. בתורו של בגין לנאום, ציין את העלאת עצמות ז'בוטינסקי לא"י. בגין התייחס לממשלה הנוכחית, וטען כי המפרנס העצמאי אינו עומד בעול, למרות סיוע כלכלי גדול שמקבלת ישראל. מצב כלכלי זה מביא איתו שיעורי ירידה גדולים, וסכנת התבוללות. בגין הבהיר כי עדיין עומדת זכותנו על המולדת השלמה, ועל ירושלים והמקומות הקדושים. בגין טוען כי ישראל לא זהה לכל מדינה אחרת בה פגעה גרמניה, שכן גרמניה לא נלחמה עם העם היהודי, אלא נסתה להשמידו, וגינה את מדיניותו של אשכול כלפי גרמניה. כמו כן, הבהיר כי אסור שתנתן בידי גרמניה יכולת גרעינית. בגין הוסיף כי אין לוותר על השאיפה לחילופי השלטון, ובתנאים מסויימים אף יסכים לשבת יחד עם רפ"י. בגין טוען כי יש להתגאות בבייני התנועה, אך אין להגזים בהתפארות שוא.

במאמר זה, בגין יוצא נגד החלטתו של אשכול לא לקיים את המצעד הצבאי לכבוד יום העצמאות בירושלים. בגין טוען שהנימוק שנתן אשכול לכך – שבשל הסכמי הפסקת האש לא ניתן להכניס כח גדול לעיר, והמצעד יהיה רפה וחלש – הוא אינו רלוונטי. בגין טוען כי יש להתחיל להתיחס למעמדה של ירושלים כבירה וכך אולי גם שגרירויות יעבירו את מושבן לירושלים, וכי ירושלים היא בירת ישראל, גם אם לא הצלחנו לכבוש אותה ב-48 – מכח הזכות. כמו כן מתיחס בגין להתעקשות על קיום ההסכמים מצד ישראל, שאינם מכובדים באותו אופן ע"י הצד השני, ומוסיף שהכנסת כוחות ביום חג של ישראל רק ידגיש את קיום ההסכם בשאר הימים. בגין מקווה לראות מצעד בירושלים תחת שלטון אשכול בעוד שנתיים.