הסכם ומציאות

במאמר זה בגין מבקר את מפא"י בכך שלא עמדה בחוזה 'אי השמצה' שיזמה מטעמה עם מפ"ם ואחדות העבודה וקראה להם "טירוריסטים" ו"פורשים". בהמשך המאמר בגין מספר על התנגדותה הנחרצת של מפא"י, שהיוותה מיעוט בבית המחוקקים, לחקיקת החוק האומר כי בהצעות לשינוי שיטת הבחירות יידרש, בכל שלב של הדיונים בהן, רוב של לפחות 61 חברי כנסת, מה שימנע ממפא"י לקבל את משאל העם שהיא דורשת בנושא, ברוב קטן יותר. לדעת מפא"י הצעה זו אינה מתיישבת עם עקרונות הדמוקרטיה. לעומת זאת, בהסתדרות בה למפא"י רוב מוחלט, מורידים מסדר היום דיונים לגבי הצעות המתעסקות אך ורק בתיקונים הבאים להבטיח את טוהר הבחירות.

תחנת מעבר

במאמר זה מתייחס בגין למפא"י, ויוצא כנגד שלטונה המוגזם, לטענתו, במדינה. בגין טוען כי למרות שמפא"י מהווה מיעוט בקרב תושבי ישראל, היא השתלטה על רוב מוסדות המדינה. הוא אומר כי מפא"י מתיימרת לדבר בשם הרוב, וכי מפלגות שונות נוהגות לקרוא לה מפלגת הרוב. בגין טוען עוד כי כוחה האמיתי של מפא"י התגלה בכנסת בעת שהצעתה בדבר שינוי שיטת הבחירות נדחה. הוא יוצא נגד מנהיג מפא"י, ותוקף את דבריו כי הציונות מתה. עוד יוצא בגין כנגד משחקי הברווז של רה"מ ואיומיו התכופים כי יפרוש ויחזור לשדה בוקר. בגין טוען עוד כי לאט לאט מחלחלת במפא"י הידיעה כי היא מפלגת מיעוט, וכי אפשר להתנגד לה ולבטל את רצונה.

הנשק שהוחרם באלג'יר

במאמר זה מתייחס בגין לפרשת המטוס הישראלי עמוס הנשק, אשר נתפס באלג'יריה. בגין תוהה מי שלח את המטוס ולמי יועד הנשק. הוא דורש מהממשלה שתבהיר כי הנשק לא נועד למורדים האלג'ירים- שכן העם הצרפתי עלול לחשוב כך בטעות. עוד טוען בגין כי טיפול ישראל במטוס שעוכב היה מחשיד- שכן ישראל דרשה להפריד בין הנשק למטוס כאילו היה להם משהו להסתיר. בשל כך בגין דורש להקים ועדת חקירה שתברר את פרשת המטוס.

לעיני כל

במאמר זה טוען בגין, כי הוא מתנגד נחרצות לעמדת הממשלה- שלא לדבר על האיחודים בעולם הערבי במליאת הכנסת, אלא לדבר על כך בועדת החוץ והביטחון בלבד. בגין יצא במאמר זה גם נגד שרת החוץ, אשר מגלה אי עקביות בדבריה בעניין האיחודים הערבים השונים. שרת החוץ טענה כי האיחודים אינם מסכנים את ישראל, בעוד שועדת החוץ והביטחון דנה בעניין, מה שמטיל ספק בטענותיה.

מ. בגין בכנסת: ראש ממשלה כושל שעשה הבטחותיו לצבא ישראל פלסתר – חייב ללכת

בגין תקף את רה"מ על כך שבניגוד להבטחותיו הוא הורה על נסיגה מעזה ושארם א –שייך. בגין יצא נגד הסכמת רה"מ לכניסת האו"ם לעזה שתגרור את חזרת המצרים לשם. בגין מחה בחריפות על כך שרה"מ לא ביקש רשות מהכנסת על מהלכי הנסיגה בהם נקט. וטען כי בכך פגע במעמדה של הכנסת. קרא לרה"מ להתפטר ומחה בחריפות נגד דברי רה"מ אשר טען כי אם תהיה שעת כושר נצא שוב נגד מצרים. שכן מדובר בדברי הבל לאחר שכבר נשפך דם חיילים במערכה האחרונה. הנאום המלא מובא גם בדברי הכנסת 13/03/1957