ובאלה חי המורה

העיתון מדווח על דבריו של בגין בעצרת זכרון ב-28/7 במלאות 25 שנה לפטירתו של ז'בוטינסקי. בגין העלה על נס את דמותו של ז'בוטינסקי וציין כי ז'בוטינסקי היווה דמות יחידה בדורה. חוזה אשר הזהיר את יהדות ארופה מפני השואה הנוראה שהתחוללה וניבא כי שרידי השואה יראו בהתגשם חזון מדינת היהודים. בגין טען עוד כי ז'בוטינסקי הרחיק לכת מעבר לחזונו הלאומי וראה בעיני רוחו חברה חופשית שבה היחיד יהיה מרכז החברה החופשית ויוכל לכלכל את מעשיו בהתאם להבנתו ולשאיפתו. בגין ציין עוד כי תלמידיו של ז'בוטינסקי צינו כל שנה את זכרו גם אם זה היה כרוך ממרחקים ובסכנות רבות וזה כלל גם את מחנות הריכוז בימי השמדת הנאצים. בגין ציין עוד את תודת העם היהודי לז'בוטינסקי ואת האהבה הרבה מצד העם כפי שהתבטא הדבר בהלוויה ההמונית שנערכה לז'בוטינסקי בקיץ האחרון. עוד הבטיח בגין בנאומו כי תלמידיו של ז'בוטינסקי ימשיכו ללכת בדרכו ולהגשים את תורתו.

שיחה גלויה עם מר רוזן

במאמר זה בגין מתייחס לרוזן (מהפרוגרסיבים לשעבר) שהביע את התנגדותו לגח"ל.בגין טוען כי רוזן שונא אותו ואת חבריו שנאה ארוכת שנים משום שהם היו במחתרת והוא לא. אך רוזן שוכח כי בזכותם היה רוזן חבר בממשלות ישראל. בגין מזכיר את עברו של רוזן שהיה כרוך בשנאה כלפי תלמידי ז'בוטינסקי ואת דבריו כאשר היה חבר במועצת ת"א שם דיבר נגד הנרדפים בסזון.בגין מציין כי רוזן היה אחרי קום המדינה כרוך אחרי בן –גוריון ובן גוריון אחרי שפורסמו מסקנות ועדת השבעה פגע ברוזן ואז רוזן נזכר כי בן –גוריון איננו איש מוסר.בגין טוען עוד כי רוזן חזר מפרישתו והתיצב ברשימת ל"ע כדי לפגוע בגח"ל אך למרות הכל הבחירה היא בין גח"ל למערך ולא בין שום דבר אחר.

חזון חברתי וקידמה אנושית

העיתון מדווח על דבריו של בגין ב-7/3 בכנס מועמדי סיעת "תכלת לבן" לבחירות בהסתדרות הכללית. בגין עמד על הטשטוש שחל בין ימין לבין שמאל ועל העלילה שרווחה במשך שנים כאילו הימין הוא זה שמיצג את הריאקציה ואילו השמאל הוא זה אשר מייצג את הקידמה.ואילו עתה הוכח כי הסוציאליזם המרכסיסטי שאמור היה לייצג את הקידמה הוא המייצג את הריאקציה בגין הדגיש את מחויבותה של תנועת ז'בוטינסקי מאז ומתמיד כלפי הפועל העברי.והדגיש את חמשת המ"מים שלהם הטיף ז'בוטינסקי: מזון ,מלבוש ,מעון ,מרפא ומורה. עוד הציע בגין בנאומו כי יום כ' בתמוז יהפוך ליום חג העבודה במקום אחד במאי וכי בעצרות במקוםהדגל האדום יינשא דגל כחול לבן בעל שבעת כוכבי הזהב לפי הצעתו של חוזה המדינה דיווח על הנאום מובא בגליון חרות מיום 08/03/1965 "1,500 נציגי עובדים בכנס רב רושם של מועמדי תכלת לבן בהסתדרות הכללית" 225466

עם, מדינה, דת

העיתון מביא מדבריו של בגין בסימפוזיון באולם שרתון ב11/6/64 שדן בנאומו בעיקר בהבדלים שבין לאום דת, אזרחות ומדינה. בגין בדברו על הפרדת דת ממדינה ברחבי העולם טען כי בישראל לא ניתן להפריד בין לאום ודת וכי הוא מתנגד לדעתו של שר הדתות זרח ורהפטייג כי הקומוניזם הוא בן דת יהדות. בגין טען כי הקומוניזם והיהדות הם שני עולמות נפרדים.בגין טען כי אי אפשר לכפות אמונה אך ניתן לעודדה וכי אסור להכריח אותה אך ניתן להשרישה. כמו כן טען בגין כי העידוד היחיד לאמונה אינו הסבל וכי אפשר להאמין באמונה וגם להשרישה בעת חדוה.

חוק תחום המושבים

במאמר זה בגין יוצא נגד החוק הלא דמוקרטי הקובע כי עובד אדמה אשר נסתימו ההליכים להפסקת חברותו חייב לעזוב את המושב ולהעביר את כל זכויותיו למושב.בגין טוען כי חוק זה סותר את כל העקרונות של השיוויון שבין האדם לבין האזרח וכי זהו ניאו –פיאודליזם תוצרת מפא"י.בגין דן בסעיפים הספציפים של חוק זה וקורא לכנסת לעכב ולמנוע את החוק הבא לשעבד עובדי אדמה.