הצעת חוק להבהרת הנוהל להתפטרות שר מן הממשלה

כתבה קצרה על הצעת חוק של בגין על כך שהתפטרות של שר תחל 48 שעות הגשת מכתב ההתפטרות אלא אם כן השר חוזר בו. זאת בעקבות התפטרותו של השר יצחק בן אהרון והכחשת התפטרות זו על ידי חבריו לממשלה. בגין מציע השתפטרות של שר תוגש בכתב ותכנס לתוקפה תוך 48 שעות ממועד הגשתה, זולת אם חוזר בו השר מהתפטרותו לפני כן.

ח"כ מ. בגין בכנסת: "ייטב לאומה ביום בו יצא בן-גוריון לפנסיה"

נאום בגין בכנסת בישיבה שבה צפויה לאשר הכנסת את החלפתו של שר התחבורה (יצחק בן אהרון). בגין תוקף בחריפות את בן גוריון, שעוזב את המליאה בתחילת הדברים וטוען כלפיו שהוא מזלזל באופוזיציה. בגין קרא לרה"מ לפרוש מהחיים הפוליטיים והצביע על כך שקיים בציבור חוסר אמון במפא"י, ושמפא"י מפעילה לחץ חברתי וכלכלי על הציבור. בגין תקף גם את רה"מ על כך שטען כי "חרות" טענה שמלחמת השיחרור נחשבה כט' באב שלישי, ובגין הכחיש זאת. כמו כן, יש דיון על הצעת חוק של בגין, שהתפטרות של שר תחל 48 שעות מהגשת מכתב ההתפטרות אלא אם כן השר חוזר בו. הנאום המלא מובא גם בדברי הכנסת 28.5.1962

הישיבה המאה ושלושים וחמש של הכנסת החמישית יום שלישי, כ"ה אייר תשכ"ב 29 מאי 1962 חוק המעבר תיקון מס' 6 תשכ"ב 1962 קריאה שניה וקריאה שלישית

בגין מביע הסתיגות לסעיף בחוק המעבר שגורס כי שר נושא באחריות כלפי הממשלה וכלפי הסיעה אליה הוא משתייך. בגין טוען סעיף זה שם את השרים כבני ערובה בהצבעות, וגורם לכך שהכנסת היא בשרות הממשלה ולא הממשלה ברשות הכנסת.

הישיבה המאה ושלושים וארבע של הכנסת החמישית-התפטרות השר י. בן-אהרן מהממשלה; צירופו של חבר-הכנסת י. בר-יהודה לממשלה

נאום בגין בכנסת בישיבה שבה צפויה לאשר הכנסת את החלפתו של שר התחבורה (יצחק בן אהרון). בגין תוקף בחריפות את בן גוריון, שעוזב את המליאה בתחילת הדברים וטוען כלפיו שהוא מזלזל באופוזיציה. בגין קרא לרה"מ לפרוש מהחיים הפוליטיים והצביע על כך שקיים בציבור חוסר אמון במפא"י, ושמפא"י מפעילה לחץ חברתי וכלכלי על הציבור. בגין תקף גם את רה"מ, על כך שטען כי "חרות" טענה שמלחמת השיחרור נחשבה כט' באב שלישי, ובגין הכחיש זאת. כמו כן, יש דיון על הצעת חוק של בגין, שהתפטרות של שר תחל 48 שעות מהגשת מכתב ההתפטרות אלא אם כן השר חוזר בו. הנאום המלא מובא גם בעיתון חירות שפורסם ב- 29.5.1962 .

י"א באייר וט' באב

בי"א באייר תשכ"ב, הגישה תנועת החרות הצעת אי אמון בממשלת בן גוריון. הנימוקים להצעה, שהוצגה על ידי חבר הכנסת יוחנן בדר, היו בעיקר כלכליים. בתגובה לכך, עלה ראש הממשלה דוד בן גוריון לנאום, ובחר לשים בצד את הנושאים הכלכליים, ולדון בנושאים היסטוריים. במהלך נאומו, אמר בן גוריון כי ממשלותיו הביאו לעם שני הישגים גדולים, שדרשו מהעם קרבנות. העם נענה והקריב קרבנות, אך לשני ההישגים האלה התייחסה תנועת החרות כאל אסונות. הראשון, לדבריו, היה מלחמת השחרור. אמירה זו, והרמז כי האצ"ל לא נטל חלק בהקרבה למען הקוממיות הוציאה את בגין משלוותו ופרצו בכנסת חילופי צעקות בין ראש הממשלה, ראש האופוזיציה, וחברי סיעותיהם. בתגובה לתקרית, כתב בגין את המאמר החריף הבא, כדי להעמיד את הדברים על דיוקם