נגיד כניעה – בעד התנחלות

מנחם בגין קורא לממשלה שלא להיענות לדרישות המצריות לנסיגות בסיני, לעמוד על עמדותיה של ישראל, ולאפשר התנחלות בשטחי יהודה ושומרון.

כנס מיוחד של הכנסת – הישיבה המאה-ושישים-ושלוש של הכנסת השמינית – יום שני, י״ב ניסן תשל"ה – 24 מארס 1975 – הודעות סיעות

בגין קורא לממשלה לא לתמוך ביזמת קיסינג'ר, כיוון שמצרים כבר סירבה לקבלה. בגין מביע התנגדות להסכמי-ביניים, שאינם הסכמי שלום. בגין טוען נסיגות ללא שלום מביאות לדרישות נוספות ומסכנות את בטחון המדינה. בגין טוען שאי-חתימה של הסכם שלום מעידה על שאיפת אוייבים להשמיד את ישראל. בגין קורא לאחדות לאומית ולעידוד התנחלויות ביהודה ושומרון.

הישיבה העשרים-ואחת של הכנסת השמינית – יום ראשון, ט״ז אדר תשל"ד – 10 מארס 1974 – התייצבות הממשלה החדשה לפני הכנסת – דיון

בנאום אחרי התייצבות של הממשלה החדשה (אחרי בחירות לכנסת ה-8) במליאה בגין מבקר בחריפות חוסר אמינות של הממשלה ונטייתה להיעזר בהדלפות לצרכי צידוקים. בגין מאשים את הממשלה בשוחד פוליטי שהתבטא בהגדלת מספר תיקי שרים שקיבלו סיעות קטנות. בגין מאשים את הממשלה במחדל של מלחמת יום-כיפור וטוען שהיא אינה יכולה לפתור משבר שנוצר במדינה עקב המלחמה. בגין טוען שתכנית של נסיגה חלקית לא יכולה להביא שלום ומאשים את הממשלה בצביעות בנושאי ארץ-ישראל והתנחלויות. בגין מציג תכנית המדינית שלו שבמרכזה – שלמות המולדת, התיישבות בכל חלקי הארץ, שוויון זכויות אזרחיות לכל, מתן האזרחות לערבים החיים בשטחים שירצו בכך. במדיניות החוץ בגין דורש להתרכז בפטרון המצב הקשה של יהודי סוריה ובהפעלת לחץ על ברה"מ בדרישה שהיא תאפשר עלייה. בנושאי פנים בגין דורש צעדים נגד צמצום העוני ובמיוחד הגדלת קיצבאות למשפחות מרובות ילדים

כנס מיוחד של הכנסת הישיבה הארבע-מאות-ושישים-וחמש של הכנסת השביעית – הצעות לסדר- היום – תביעתנו לשיחרור מיידי של שבויי המלחמה שלנו ממצרים ומסוריה

בגין מעלה בכנסת נושא של שחרור שבויי מלחמה שנפלו לידיהם של סורים ומצרים. בגין טוען שלנושא זה חשיבות עליונה. בגין מבטא חששות לגורלם של השבויים, במיוחד בסוריה. בגין מזכיר, שעל-מנת להחזיר את שבוייה ארה"ב הפציצה את וייטנאם. בגין מציע להפסיק העברת ההספקה לארמיה השלישית המצרית, המוכתרת בסיני, כל-עוד השבויים לא יוחזרו. בגין דורש לקיים דיון בנושא במליאה.

הישיבה המאה-ותשעים-וארבע של הכנסת השביעית – יום רביעי ט״ז סיון תשל״א 9 יוני 1971 – הודעת ראש הממשלה על המצב המדיני – דיון

בגין טוען שיש להתייחס ברצינות לאיומי נשיא מצרים סאדאת, ולא לשנות מדיניות תחת איומים. בגין משווה בין הסכם ריבנטרוף-מולוטוב לבין הסכם מצרי-סובייטי. בגין טוען, שכוונות תוקפניות של מצרים, בעלת הברית של ברה"מ, מאיימות לא רק על ישראל, אלא על עולם החופשי כולו. בגין מבקר הודעת הממשלה על כך שישראל מוכנה להסיג את כוחותיה מתעלת סואץ על-למנת לפתוח אותה. בגין טוען, שמדיניות "הנסיגות" הפוליטיות אינה מקרבת שלום. בגין מציג אלטרנטיבה שגח"ל רוצה שלום לא פחות מהממשלה ומציג שלושת העקרונות של דרך לשלום. בגין טוען, שמדיניות של גח"ל מבטיחה בטחון, שממנו יצמח השלום. בגין מבקר את הממשלה על ההחלטה להעביר סיוע הומניטרי לאפריקה דרך ארגון לאחדות אפריקה, שאינו ידידותי לישראל.