בגין מכריז על כוונת סיעתו להתנגד בהצבעה ומנמק את הכוונה הזאת בכך, שמפא"י הוכיחה חוסר אמינות שלה. בגין מציין, שהתעסקות של הממשלה ב-"פרשות" ובשערוריות פוגע בתיפקודה גם במדיניות החוץ וגם במדיניות הפנים.
במאמר זה דן בגין בגלגולים החדשים ב'עסק הביש' ובנושא המדענים הגרמנים במצרים, סביב הודעות ההכחשה של ממשלת ישראל. בהתיחסותו לדיון בכנסת בנוגע להצעתו לסדר היום בקשר לפרשת לבון ועל תשובת שר המשפטים להצעתו, בגין יוצא נגד תשובתו של שר המשפטים וטוען כי למרות ששר המשפטים טען כי תשובתו איננה תשובה רשמית של הממשלה היא כן היתה כזו. בגין תוקף בחריפות הן את שר המשפטים והן את בן גוריון על התנהלותם האחרונה בפרשה. בהתייחסו של בגין להודעת ארה"ב שאומרת כי ישראל לא ביקשה ממנה לפעול נגד המדענים הגרמנים במצרים יוצא בגין נגד מעשה זה של הממשלה. בגין אף מוסר כי לאחר שהודעה זו פורסמה ביקשה ישראל מארה"ב שתכחיש זאת ואכן יועץ הנשיא הכחיש את ההודעה שיצאה קודם לכן מטעם ארה"ב. בגין שב ומצביע במאמר על הסכנה הנשקפת מפעולותיהם של המדענים הגרמנים במצרים וכן יוצא נגד אדישותה של הממשלה בנושא שאיננה עושה בדבר מאומה.
במאמר זה מתייחס בגין לנאומו של אשכול ב-23/7. בגין טען כי דבריו של אשכול בהתייחסו להערכות מומחים זרים כי הטילים שמפתחים המצרים בעזרת הגרמנים אינם מסוכנים הם דברים של קלות דעת וכי צרפת איננה שוכחת לגרמניה את עברה. עוד טען בגין כי אין להתייאש מעמדותיה של ארה"ב ויש צורך לנסות ולהעבירה לצד הישראלי.
בדיון בעקבות הדיווח של רה"מ בארה"ב ובצרפת בגין מברך על הביקור. בגין מבקר את רה"מ בעקבות התייחסות על דברי חרשצ'וב במצרים כעל "מתונים". בגין מזהיר בפני חימוש מצרים בטילים, בעזרת מדענים גרמניים ומבקר רה"מ על המדיניות הפרו-גרמנית של הממשלה. בגין מברך על היחסים החמים בין ישראל וצרפת ומזכיר, שהברית עם צרפת -היא הרעיון של תנועת החירות.
העיתון מדווח על דבריו של בגין ב12/7 בכנס של ראשי ברית –חרות הצה"ר בעולם בבית –סוקולוב בת"א. בגין קרא לעורר את דעת הקהל העולמית ולהפגין נגד פעילותם של המדענים הגרמנים במצרים. בגין גילה כי עוד ב1952 נשלחו קצינים גרמנים למצרים. בגין סקר בנאומו גם את בעיות חוץ ובטחון בהם שרויה ישראל.
