הישיבה המאה–וארבע–עשרה של הכנסת העשירית – יום שני, ו` באב התשמ"ב 26 ביולי 1982 – החלטת הממשלה בדבר הקמת משרד המדע והפיתוח ובדבר צירופו – של חבר הכנסת יובל נאמן לממשלה בתפקיד שר המדע והפיתוח

בגין מודיע לכנסת על הקמתו של משרד המדע ועל צירופה של "התחיה" לממשלה. בגין טוען שמעכשיו ברור שלממשלה יש רוב מוצק ויציב בכנסת. בגין טוען שהוא תומך בחופש הביטוי, ומזכיר שמחופש זה נהנים כל הצדדים בוויכוח. בגין מזהיר שלא יהיו "מונולוגים" לא בכנסת ולא בחברה. בגין מוחה נגד שימוש במושג "מלחמה תוקפנית" לגבי מלחמת לבנון ומזכיר, שמטרתה הייתה להפסיק ירי על הצפון. בגין טוען שאין שחר לתיאורים שלפיהם הלוחמה "התגלגלה" לעומק לבנון וטוען שהממשלה קיבלה החלטות בכל שלה במבצע. בגין מדגיש את חשיבותו של מדע עבור מדינת ישראל ומבקש מהכנסת לאשר את הקמת המשרד.

הישיבה המאה–ושלוש של הכנסת העשירית יום שלישי, ח` בתמוז התשמ"ב 29 ביוני 1982 – הודעת הממשלה על המצב המדיני–הביטחוני

בגין יוצא נגד טענות העולות בעולם לגבי התנהלות צה"ל בלבנון וטוען שצה"ל והממשלה בכל רמה ודרג עושים כל שביכולתם כדי למנוע פגיעה באזרחים. בגין טוען שהתקפות אלו הן צבועות, לאור מדיניות ההפצצות המכוונות למרכזי אוכלוסין למשל במלחמת העולם השנייה. בגין מדווח על המאמץ הדיפלומטי לנטרל את התעמולה הפלשתינית, ובפרט על חילופי מכתבים שלו עם הנשיא רייגן ועל הפגישה עם נציגי האינטרנציונל הסוציאליסטי. בגין טוען שהתקדמות לעבר ביירות נבעה מסירוב אש"ף לנצור את האש, שחייבה את צה"ל להגיב. בגין טוען שבתחילת המבצע הממשלה התנגדה לכניסה לביירות, אך במצב הטקטי הקיים אין לשלול אופציה זו בפומבי. בגין טוען שהמטרות של המבצע הושגו: הוסר איום טילים על צפון הארץ, טילי הנ"מ סוריים "הוצאו" מלבנון, ההתנגדות הצבאית של סורים ואש"ף נשברה. בגין מצהיר שהתנאי של ישראל להפסקת הלחימה היא יציאה של אש"ף מלבנון. בגין שולל כל אפשרות שישראל תיסוג מהדרישה הזאת. בגין טוען שהמטרה האת תושג בזמן הקרוב. בגין קורא לאחדות לאומית ומודה לראשי המערך על קריאה דומה. בגין מהלל את חיילי צה"ל ומפקדיו.

איגרת אל ראש הממשלה פייר אליוט טרודו, אוטווה

המכתב שלפניכם, נכתב על ידי מנחם בגין לראש ממשלת קנדה פייר אליוט טרודו. בגין, בלשון חריפה וישירה, מגיב לשני מכתבים ששלח טרודו, תוך שהוא מביע תמיהה על הביקורת שהוטחה בישראל ומציג את עמדתה כמי שנאלצת להתמודד עם איומים קיומיים. המכתב משלב שאלות נוקבות, טיעונים מוסריים ותיאור נוקב של המציאות הביטחונית בישראל, ומציג את נקודת מבטו של בגין על הצורך בהגנה עצמית מול ארגונים כמו אש"ף ועל רקע פעולות אלימות במזרח התיכון. מסמך זה ממחיש את התשוקה והנחישות של בגין להגן על עמו, תוך הדגשת הפער בין המציאות הישראלית לזו של מדינות אחרות, כדוגמת קנדה

הזכות להגנה עצמית בדין הבינלאומי

בגין מבקש לפרסם הודעה בתגובה על צעדי המלחמה של בריטניה באיי פוקלנד, והשימוש שהיא עשתה בסעיף 51, המקנה לה את הזכות להגנה עצמית. בגין משווה את השימוש של בריטניה בסעיף, והתמיכה לה היא זוכה בקרב הקהילה הבינלאומית, לעמדת מדינות אלו (ובכללן ארה"ב) כאשר ישראל מנסה להגן על עצמה.

הישיבה השמונים–ושבע של הכנסת העשירי יום רביעי, כ"ו באייר התשמ"ב 19 במאי 1982 – הצעת סיעת המערך להביע אי–אמון לממשלה בשל מדיניותה הכלכלית, שגרמה להעמקת הפער החברתי ולעלייתו התלולה של המדד

בגין חושף בפני חברי הכנסת את "ההסכם הסודי" בין חבר-כנסת פרץ לבין המערך וטוען שהמעבר של חברי הכנסת לין ופרץ למערך הינו כלנטריזם. בגין טוען מצהיר שניסיון להפיל את הממשלה באמצעים כאלה לא יצליח.