הישיבה הארבע-מאות-ושמונה-עשרה של הכנסת החמישית יום שלישי, ג׳ טבת תשכ״ה (8 דצמבר 1964) הודעת הממשלה על מיזוג עדות – דיון

בגין יוצא נגד אפלית בני עדות המזרח. בגין טוען שההפליה היא תולדה של המונופול השלטוני של מפא"י, גם אם מפא"י עצמה לא התכוונה להפלות. בגין טוען, שיש למגר את ההפליה. בגין טוען, שלעצם החלוקה לאשכנזים וספרדים אין בסיס ממשי, והחלוקה היחידה הממשית היא בין יהודים בארץ לבין הגולה. בגין מציע לנקות צעדים למיגור הדרגתי של ההפליה. בגין מזכיר, כי באצ"ל לא היה יחס שונה לאשכנזים וספרדים. בגין טוען, כי יהודים, שהיו יכולים להילחם וחמות כשווים, יכולים גם לחיות כשווים. הנאום במלואו מופיע בגליון חרות מה- 11/12/64.

בכבוד, בכנות ובכאב

נאומו של בגין אודות בעיית "בני ישראל", שעבורם קבעה הרבנות הראשית בדיקות מיוחדות במידה וירצו להתחתן עם בני עדה אחרת. בגין טוען שקיים קשר הדוק בין לאום יהודי לדת שלו. למרות זאת הוא טוען שהפסיקה, למעשה מפלה בין יהודים לכל דבר לבין יהודים לכל דבר, שההפליה הזאת נוגדת את המסורת וטוען, כראוי לבטל אותה. בגין גם פונה למפגינים. הוא שולל את הטענה, שהם "מוסתים" וטוען שכאבם אמתי. בגין שורא למפגינים לחזור הביתה ולכחברי הכנסת לטפל בבעיה עד הפתרון שלה.

מ. בגין באסיפת אלפים בבאר שבע: ראש מפא"י מטיף לשנאת יהודים – ןאנו

דווח על דברי בגין בעצרת של "חרות" ב- 2/6 בבאר-שבע בנוכחות כ- 3,000 איש. בגין יצא נגד בן-גוריון וטען, כי מנהגו הוא לשנוא יהודים ולאהוב 'שטראוסים' וליצור עלילות דם כלפי תלמידי ז'בוטינסקי. בגין קרא לא לשנוא יהודים לעולם ולא משנה מאיזו מפלגה הם, גם אם הם יריבים. עוד דיבר בגין על בעיות הבטחון שיש לישראל לנוכח התחמשותו של נאצר

דרכי בינה

מאמר של בגין לכבוד השנה החדשה הכולל התרשמויותיו מביקורו בקהילה היהודית בדרום אמריקה, שעוברת התקפות אנטישמיות חוזרות ונשנות, בגין קורא לביטול המדיניות העלאה הסלקטיבית ומאמץ משותף של ישראל והקהילה היהודית בדרום אמריקה לעליית היהודים. בנוסף מתייחס בגין בקצרה לנסיון התחמשותו של נאצר בטילים נגד ישראל בסיועם של מומחים גרמנים.

דמם לא ניקיתי

במאמר זה דן בגין בפסק הדין הסופי במשפט אייכמן המורה להוציאו להורג. בגין יוצא נגד האנשים (ובתוכם יהודים) המבקשים חנינה לאייכמן. בגין טוען כי בקשת חנינה עבור אייכמן איננה מעשה אנושי. בגין טען כי אומנם הוצאתו להורג לא תנקום את דמם של הנרצחים בשואה אך אי הוצאתו להורג תחלל את זכרם. בגין טען עוד כי למרות חוק החנינה הוא חושב שלנשיא המדינה אין כל סמכות מוסרית לחון את אייכמן. בגין טען עוד כי כל אותם היהודים שקוראים לא להוציא להורג מייצגים את הפחדנות היהודית. בגין הוסיף עוד כי יש חשיבות רבה בביצוע העונש כהרתעה עתידית.