בעצרת המונים בנצרת עלית בגין :ישראל לא תהיה אלבמה ולוס אנג'לס

בגין באסיפת בחירות בנצרת עלית בנוכחות כ-2,000 איש. בגין שלל בין יתר דבריו את דבריו של חבר מזכירות מפא"י שבישיבה סגורה בהתייחסו למהומות בלוס אנג'לס טען כי מעשים כאלו יכולים להיות גם בישראל. בגין שלל את דבריו של איש מפא"י וטען כי אלו דברי בלע שנאמרים ע"י אנשים שהתחנכו במפלגתם לשנאה. וכי במדינה המוקפת אויבים כמו בישראל לא יהיה מה שמתרחש בלוס אנג'לס.

ובאלה חי המורה

העיתון מדווח על דבריו של בגין בעצרת זכרון ב-28/7 במלאות 25 שנה לפטירתו של ז'בוטינסקי. בגין העלה על נס את דמותו של ז'בוטינסקי וציין כי ז'בוטינסקי היווה דמות יחידה בדורה. חוזה אשר הזהיר את יהדות ארופה מפני השואה הנוראה שהתחוללה וניבא כי שרידי השואה יראו בהתגשם חזון מדינת היהודים. בגין טען עוד כי ז'בוטינסקי הרחיק לכת מעבר לחזונו הלאומי וראה בעיני רוחו חברה חופשית שבה היחיד יהיה מרכז החברה החופשית ויוכל לכלכל את מעשיו בהתאם להבנתו ולשאיפתו. בגין ציין עוד כי תלמידיו של ז'בוטינסקי צינו כל שנה את זכרו גם אם זה היה כרוך ממרחקים ובסכנות רבות וזה כלל גם את מחנות הריכוז בימי השמדת הנאצים. בגין ציין עוד את תודת העם היהודי לז'בוטינסקי ואת האהבה הרבה מצד העם כפי שהתבטא הדבר בהלוויה ההמונית שנערכה לז'בוטינסקי בקיץ האחרון. עוד הבטיח בגין בנאומו כי תלמידיו של ז'בוטינסקי ימשיכו ללכת בדרכו ולהגשים את תורתו.

אסירי אצ"ל ולח"י לשעבר חלקו כבוד לר' אריה לוין בהגיעו לגבורות

העיתון מדווח על החגיגה שנערכה לרב אריה לוין ,רב האסירים לרגל הגיעו ל-80 שנה. העיתון מביא מדברי בגין אשר בירך את הרב לוין על הגיעו לגבורות ושיבח את דמותו ואת מעשיו למען אנשי המחתרות.בגין הביע את תקוותו כי יום יבוא ויזכה הרב לוין לעלות להר הבית. בגין גם התייחס לתלייתו של אלי כהן שהוצא להורג בדמשק והשווה את גבורתו של כהן לגבורתם של עולי הגרדום.

אומה שלמה מחדשת זהרה

בגין יוצא נגד אפלית בני עדות המזרח. בגין טוען שההפליה היא תולדה של המונופול השלטוני של מפא"י, גם אם מפא"י עצמה לא התכוונה להפלות. בגין טוען, שיש למגר את ההפליה. בגין טוען, שלעצם החלוקה לאשכנזים וספרדים אין בסיס ממשי, והחלוקה היחידה הממשית היא בין יהודים בארץ לבין הגולה. בגין מציע לנקות צעדים למיגור הדרגתי של ההפליה. בגין מזכיר, כי באצ"ל לא היה יחס שונה לאשכנזים וספרדים. בגין טוען, כי יהודים, שהיו יכולים להילחם וחמות כשווים, יכולים גם לחיות כשווים. הנאום מופיע במלואו בדברי הכנסת מה-08/12/64.