בגין חוזר בתמצית על דבריו במועצת תנועת החירות, וטוען כי הקמת גח"ל הוכיחה את עצמה, והיום קיים כח גדול מאי פעם מול מפא"י. לגבי אפשרות לאיחוד הגוש לכדי מפלגה אחת, בגין מסביר כי הגוש קם מתוך הכרה כי תנועת החרות לא תוותר על עקרון שלמות המולדת, וכי זכותנו על כולה, בין אם כבשנו אזור זה או אחר. במידה ויתקיימו מגעים לאיחוד הגוש, והליברלים ישתכנעו בטענה זו, תאוחד המפלגה, אם לא יקבלו, ימשיך להתקיים גוש שתי המפלגות כמו שעומד כיום. תאריך מדוייק לא ידוע
העיתון מדווח על דבריו של בגין ב28/1 בעת קריאת שם הרחוב מזרחי ב' על שמו של מפקד הלח"י יאיר (בבית זה נרצח יאיר).בגין אמר בנאומו כי דרכו של לוחם "חרות" בכל התקופות היתה קשה אך ההצלחה להשתחררמכבלי העבדות היתה בזכות האמונה הנפשית החזקה שהובילה את לוחמי החרות. בגין הצביע על יאיר ועל דוד רזיאל כנושאי בשורת הכוח העברי העולה הלוחם.עוד אמר בגין כי לא ניתן לקדש את המקום הזה בו נרצח יאיר אך אנו יכולים להיות מקודשים במעשי יאיר.
במאמר זה בגין דן בווינסטון צ'רצ'יל שהלך לעולמו באותו שבוע. בגין סוקר את מדיניותו של צ'רציל כלפי ישראל. בגין מזכיר את הספר הלבן (1921) של צ'רצ'יל אשר קרע את עבר הירדן המזרחי מארץ ישראל השלמה. בגין מזכיר כי במשך השנים השמיע צ'רצ'יל דברי ידידות כלפי ישראל אך לא הצליח למנוע את מעשי האיבה של הערבים. בגין מזכיר כי במלחמת העולם השנייה היווה צ'רצ'יל יריב מר לאצ"ל לאחר שרדף ותבע להשמיד אותו. בגין טוען עוד כי גם כשעבר צ'רציל לאופוזיציה ב-1945 היה יריב זועם לאצ"ל שכן הפרסטיז'ה הבריטית שהתמוססה על ידי האצ"ל היתה חשובה לצ'רציל מאוד. מצד שני טוען בגין כי צ'רצ'יל אומנם היה יריב אך הוא נקט ביריבות מסייעת כאשר ניצל את בעיית ארץ ישראל להוכיח כי ממשלת אטלי איננה ראויה לשלוט ותבע בנאומיו בפרלמנט כי בריטניה תפנה את ארץ ישראל ועודד את כינוס עצרת האו"ם במאי 1947. בגין חולק לצ'רצ'יל כבוד וטוען כי למרות שצ'רצ'יל עשה דברים שונים שבחלקם הצליח ובחלקם נכשל הוא ייזכר לעולמים כאחד ממתנגדי הנאציזם הגרמני והיה לאחד ממצילי האנושות.
במאמר זה דן בגין במסקנותיו לאחר סיום הקונגרס הציוני הכ"ו .בגין טוען כי לדעתו על הציונות עובר משבר עמוק מעצם הקמת המדינה בניגוד לדעת המתכחשים אליה.בגין מתייחס במאמרו גם ליהודי ברה"מ אשר אינם מורשים לעלות ארצה .עוד משבח בגין במאמרו את ההחלטות שקיבל הקונגרס הציוני נגד פעילות המדענים הגרמנים במצרים ונגד החזרת הפליטים ארצה בגין יצא גם נגד התנשאותם של אנשי מפא"י שלא היו מוכנים לשבת עם אנשי חרות –צה"ר בהנהלת הקונגרס הציוני. בגין טוען כי אין מדובר פה בממשלת ישראל.
בגין תוקף את עמדת הממשלה בנושא מדענים גרמניים במצרים. בגין דורש לפעול באו"ם לקבלת ההחלטה על ביטול תקופת ההתיישנות בפשע השמדת-עם. בגין מצביע על הסכנה הנובעת מההחלטות של הפסגה הערבית בקהיר וטוען, שרק עמדת החרות שמדגישה הזכות של עם היהודי לארץ ישראל בשלמותה יכולה להוות משקל-נגד לתעמולה האנטי-ישראלית של מדינות ערב.
