זאב ז'בוטינסקי (שתיים עשרה שנים למותו)
לציון 12 שנים למותו של ז'בוטינסקי מובא נאומו של שפורסם ארבע שנים קודם לכן ב-05/08/1948
לציון 12 שנים למותו של ז'בוטינסקי מובא נאומו של שפורסם ארבע שנים קודם לכן ב-05/08/1948
העיתון מדווח על מסיבת העיתונאים שכינס בגין בניו –יורק בה יצא בין השאר נגד המו"מ שעורכת ממשלת ישראל עם גרמניה בשאלת השילומים. בגין קרא לעריכת משאל עם בקרב יהדות העולם אם להמשיך במו"מ. עוד טען בגין כי נציגות גרמנית בישראל לא תקום ולא תהיה. בהתייחסו לסיכסוך בין ישראל לארצות ערב אמר בגין כי הסיכויים להשגת שלום קטנים.
במאמר זה לכבוד יום העצמאות הרביעי של מדינת ישראל מציין בגין את החשיבות הרבה של סילוק השלטון הבריטי על ידי האצ"ל כתנאי הכרחי להשגת העצמאות. בגין מציין את הייחוד של תקופת המרד שבו יהודי חדל לפחד משלטון כובש ואת הייחוד של מלחמת העצמאות שבו העם היהודי נלחם למען עצמאותו. בגין מציין את התפקידים הנוספים שיש למדינה לאחר השגת עצמאותה: שחרור המולדת כולה והעלאת יהודי הגולה ארצה.
העיתון מביא מדברי בגין באסיפת עם באולם מוגרבי בת"א ב19/4. בהתייחסו של בגין לשילומים עם גרמניה אמר בגין כי המשבר בשיחות איננו מפתיע שכן הגרמנים אומנם יודעים לרמות אך בן –גוריון ושרת יודעים לרמות את העם והם שהטבילוהו בחרפת השילומים. בגין קבע כי זוהי מלחמה קדושה להלחם נגד חימושה מחדש של גרמניה וסיפר על מסעו הצפוי בגולה למען אירגון חרם נגד גרמניה. כמו כן מבקר את המצב הכלכלי ויוקר המחיה שהשלטון הביא על המדינה וקורא לאפשר הזרמת הון מחו"ל.
בערב ראש השנה תשי"ב, שלוש שנים בלבד לאחר הקמת המדינה ולאחר שסיים את תפקידו כמפקד האצ"ל, פרסם מנחם בגין את המאמר שלפנינו. בטקסט טעון וספוג פאתוס לאומי, חוזר בגין אל אחד הסמלים המובהקים של המאבק בבריטים: הזכות לתקוע בשופר בכותל המערבי. בגין אינו מסתפק בתיאור היסטורי של האירועים, אלא משרטט את קווי המיתאר של הפילוסופיה הלוחמת שלו – המעבר מ"עבדות נפשית" וכניעה לתכתיבי "הסרדיוטות" הבריטיים, לריבונות גאה שאינה יראה מהפעלת כוח כדי להגן על קודשי האומה