Subjects: שבת ומועד

תפילת היזכור שלפניכם נכתבה על ידי מנחם בגין בשנת 1947, ערב יום הכיפורים, כזעקה וכתפילה לזכר קרבנות השואה והרוגי המחתרות שנפלו במלחמה נגד השלטון הבריטי בארץ ישראל. הטקסט, שנכתב בתקופה של מאבק לעצמאות לאומית, משלב אבל כבד על הזוועות שהתרחשו בגולה עם קריאה נוקבת להתקוממות, גבורה ושחרור המולדת. בגין, כמנהיג האצ"ל, מבקש להנציח את זכר הנרצחים והלוחמים, תוך הדגשת הלקחים המרים מהשואה והצורך בהתנגדות פעילה לעוול ולשעבוד. תפילה זו היא לא רק זיכרון, אלא גם צוואה לעם ישראל לקום, להילחם ולהגשים את חירותו

בכרוז זה מסכם בגין את שנת תש"ז כשנה משמעותית ביותר במלחמה כנגד הכובש הבריטי, בשל הפעולות המוצלחות והפגיעה ביוקרה הבריטית. לקראת השנה החדשה קורא מפקד האצ"ל לעם להתייצב כנגד תכניות החלוקה השונות ולהצטרף למאבק בשלטון הבריטי.

מודעה זו אשר פורסמה בעיתון חרות "הבלתי חוקי" נכתבה בסמוך לחג הפסח. בגין בהזדמנות זו מבקר את ההגנה על נטישת המאבק בבריטים ומדגיש את החשיבות הייחודית של חג זה דווקא בתקופה זו. כרוז זה התפרסם בסוף חודש מרץ 1947.

בעקבות האיום לחידוש הרדיפות אחרי פעילי האצ"ל בגין מדגיש לחיילי ומפקדי הארגון שהפעילות הצבאית כנגד המנדט הבריטי תמשיך כשורה,אך יש לנהוג בזהירות עקב שיתוף הפעולה של הישוב עם הבריטים.למרות שההגנה תסייע לבריטים בגין מנחה את חייליו לא להילחם בהם כדי למנוע מלחמת אחים בתוך העם היהודי. כרוז זה התפרסם בסביבות חודש פברואר 1947.

בגין יוצא נגד הנשיא רוזבלט שלמרות שהוא הקים ועדת פליטים, הוחלט שארה"ב תקלוט רק אלף פליטים מאירופה, ויותר מזה לא עשה, למרות שידע מה המצב. ולא רק הוא שותק, כדבי בגין, גם הישוב שותק לשמע הבטחות שלא עומדות להתקיים, ובינתיים הספר הלבן קיים, והיהודים בארץ הם מיעוט מושפל, שהשלטון בארץ אפילו לא מסתיר את שאיפתו לרמוס אותו. לכן יש לצאת ולהלחם למען החופש במולדת.