במאמר זה דן בגין במשטרים חד-מפלגתיים, טוטליטארים. בגין טוען, כי משטרים אלה פועלים בניגוד לדמוקרטיה וכי משטר חד-מפלגתי הוא מסוכן. בגין מגיע למסקנה, כי דמוקרטיה קיימת בחלק קטן של העולם בלבד. בדברו על המשטר בישראל מצביע בגין על הסכנה שיש בסיסמת הבחירות האזוריות שעלולה להוביל למשטר חד-מפלגתי. בגין מדגיש כי "חרות" תפעל נגד ניסיון להשליט משטר כזה.
מאמר של בגין בו הוא מתייחס לפרשת התפטרותו של הממונה על הש.ב מתפקידו. בגין קורא לצנזורה בארץ לאשר את חשיפת שמו משום שזה כבר פורסם בעיתונים בחו"ל. בגין טוען, כי קשה להאמין לטענות ראש הממשלה כאילו הממונה התפטר משום התערבותו בעניינים לא לו (עניינים מדיניים). בגין טוען כי הסיבה האמיתית להתפטרות זו קשורה לפרשת המדענים הגרמניים במצרים. עוד טוען בגין, כי פעולות ההסברה של ישראל עתה נגד המדענים הגרמניים במצרים באו מאוחר מדי.
במאמר זה בגין מסביר את תפקיד האופוזיציה כמרכיב הכרחי במשטר דמוקרטי. בראשונה אופוזיציה צריכה להדגיש שוני מהמשטר הקיים, על ידי התנגדות לחוקים 'רעים' (בגין מביא כאן לדוגמא את חוק המשמעת הקואליציונית), הצעות אי אמון (שתפקידם הוא לא רק להפיל את הממשלה, אלא להביא לתשומת לב הציבור התנהלות בעייתית של הממשלה), והקמת ועדות חקירה פארלמנטריות. תפקיד נוסף עליו עומד בגין הוא להוכיח אחדות מתוך רצון חופשי של המתאחדים (לא חד-מפלגתיות). תפקידה השלישי של האופוזיציה הוא שאיפה לחילופי שלטון
מאמר של בעקבות לחץ כבד של מפא"י בבאר שבע על חברי מועצה להחליף את נאמנותם, כך שיוכלו להדיח את ראש העיר המכהן ולשים מפא"יניק תחתיו. המאמר מתייחס קצת לשיטות המגוונות של מפא"י למנוע ממפלגות אחרות להוות לה אופוזיציה, ועל אי נכונותה של חרות להכנס לקואליציה כלשהי עם מפא"י
במאמר זה דן בגין בחילופי השלטון הרבים שמתרחשים בקנדה כלקח לגבי ישראל. בגין מסביר כי השיטה האזורית רובית אשר נוסתה בקנדה לא הקימה משטר דו מפלגתי כפי שהבטיח בן-גוריון אלא מפלגות מיעוטים רבות. בגין טוען עוד כי חילופי השלטון הרבים שמתקיימים בקנדה מלמדים שקיימת רתיעה בקנדה מפני נתינת השלטון בידי מפלגה אחת.
