Subjects: משה שרת

במאמר זה, שפורסם באנגלית, בגין דן במצב הביטחוני המידרדר בו מצויה ישראל וזאת לנוכח מירוץ החימוש של הערבים.בגין טוען כי מדיניותה של הממשלה שלא פועלת למנוע את הסכנה של ההתקפה על ישראל היא מסוכנת והרת אסון לישראל .עוד טוען בגין כי זוהי ממשלת מחדל ופשע שלא מונעת את ההתקפה.בגין טוען עוד כי לנוכח מירוץ החימוש המהיר של ארצות ערב נצטרך לסמוך על ניסים כדי לצאת מחוזקים מהמערכה. המאמר בעברית מובא בגליון מיום 13/01/1956 סימוכין 221707

בתקופה של מתיחות ביטחונית גוברת ומשבר אמון בממשלת מפא"י, בגין מציג בלהט ובחדות את עמדת תנועתו: מחויבות לנאמנות פנימית, שמירה על כבוד הכנסת, והכרח לפעולה דחופה מול מפנה גורלי ביחסי הכוחות בין ישראל לאויביה. הנאום משלב ביקורת חריפה על הממשלה, קריאה אסטרטגית להתמודדות עם איומים קיומיים, וחזון לאומי המבוסס על מורשת ז'בוטינסקי, תוך הדגשת דחיפות הזמן כגורם מכריע. הנאום נישא ב-11 במרץ 1956, חודשים ספורים לפני פרוץ מבצע קדש, במושב ה-5 של המועצה הארצית של תנועת "חרות"

במאמר זה טוען בגין כי השליטים האמינו כי קבלת נשק מארה"ב תאזן את מאזן הנשק עם ארצות ערב "חרות" טענה לא כך יהיה הדבר ובכל מקרה ארה"ב לא תספק נשק לישראל. בגין טוען כי "חרות" אכן צדקה וזאת בעקבות הודעת ארה"ב כי לא תספק נשק לישראל ובכל מקרה גם אם היה ניתן נשק כזה לישראל הוא לא היה מאזן את מצב הכוחות. בגין טוען עוד כי שליטי ישראל רצו חוזה ביטחון עם ארה"ב שיערוב לגבולות ישראל וכי "חרות" טענה כי בקשת הערובה לא תגרום אלא להעמקת המשבר ביחסים בין ישראל לבין ארה"ב ואכן הודעת מזכיר המדינה האמריקאי כי ממשלתו מעולם לא חשבה על חתימת חוזה ביטחון עם מדינת ישראל בגבולות הקיימים אלא בגבולות מוסכמים הוכיחה ש"חרות" אכן צדקה בטענותיה.בגין גם מזכיר כי שר החוץ הישראלי טען כי במקרה שישראל תותקף ע"י ארצות ערב תיתכן התערבות של ארה"ב לטובת ישראל ,"חרות" טענה כי מצב זה לא יקרה ואכן מזכיר המדינה האמריקאי שלל אפשרות זו. בגין טוען כי הוא הביא דברים אלה לא כדי להתפאר אלא כדי להוכיח שחברי ממשלה לא תמיד יודעים יותר טוב מהאזרח הפשוט אלא שהאזרח הפשוט שעקב אחרי מאמרי "חרות" למד את האמת .