הישיבה המאה-ושלושים-ושש של הכנסת התשיעית יום רביעי, י"ד תמוז תשל"ח 19 יולי 1978 – הצעה לסדר היום ההתפתחויות המדיניות לקראת שיחות שרי החוץ ואי-קיום דיון מדיני

בגין טוען בתגובה לבקשת ח"כ פרס, לספר לכנסת על הדיונים עם מצרים, שעד היום התנהלו בממשלתו יותר דיונים מדיניים שכאלה מאשר בממשלת רבין כולה. בגין תמה מדוע ראש האופוזיציה פרס, שיש לו רעיונות השונים מאלה של הממשלה לדרך להגיע להסכם שלום עם מצרים, לא הציג אותם לפני סאדאת כאשר דיבר איתו. בגין טוען שעדכונים משיחות של דיין עם נציגים מצריים לא צריכים להנתן לפני הכנסת בשלב זה, וימסרו בהמשך עם שובו של דיין, כמו כן, עדכונים לראש האופוזיציה ימסרו לו אישית בזמן שיקבע בינהם.

ח"כ מנחם בגין, ראש הליכוד: "פרס אמר לי בזמנו מפורשות: בעניין יהודה ושומרון אני אלך עד הסוף!…"

בראיון לידיעות אחרונות, בגין מסביר מדוע לציבור כדאי לבחור ליכוד בשל סיבות חיוביות, וכן סיבות שליליות לא לבחור במערך. המערך סובלים כהגדרתו מ'תסביך בעלות', שולטים בכלכלת המדיה, ולא תורמים להליך השלום או היחסים עם ארה"ב. בגין מביע עצבות לענין הירידה מהארץ. כמו כן, מסתייג מחלק ממודעות התעמולה של הליכוד, אך מזכיר כי הוא נרדף אישית עוד מימי בנג זלל. בגין לא שולל שתיכות לממשלת אחדות, אך ישיב לכך רק לאחר הבחירות.

ח"כ מנחם בגין, ראש הליכוד: "פרס אמר לי בזמנו מפורשות: בעניין יהודה ושומרון אני אלך עד הסוף!…"

אני מוכן לתת למר פרס ולכל אחד מאישי המערך לירה מכיסי על כל פעם שימצאו את ההגדרה "אף שעל" בנאומי ובמאמרי. הדביקו לנו את זה! מאידך אני יכול לומר, כי קראתי את נאומו של ידידו, והייתי אומר אפילו מורו ורבו של מר פרס, מר משה דיין, בבאר-טוביה, בכנס עין-ורד השני, והוא התבטא כך, ואני מצטט: … Continued

הישיבה המאה-ועשרים-וחמש של הכנסת השמינית יום רביעי, י״א טבת תשל"ה – 25 דצמבר 1974 – חוק יסוד: הממשלה- תיקון – הצעת חבר-הכנסת בגין

בגין מגיש הצעת החוק שלפיה ניתן יהיה להגיש הצעת אי-אמון בשר מסוים ולא רק לממשלה כולה. בגין טוען שיש צורך בחוק כזה כדי לממש עיקרון של אחריות מיניסטריאלית. בגין מביא כדוגמה מצב מערכת בריאות והתבטאויות של רה"מ רבין, שעליהם אחראית לא הממשלה, אלא שרים ספציפיים. בגין מזכיר שאחרי מלחמת יום כיפור שרים מהמערך דרשו התפטרות של שר הביטחון – ז.א. אחריות מיניסטריאלית. בתשובה לשר המפשטים, שהציעה לדחות את הצעת החוק בגין טוען, שאופוזיציה אחראית משתמשת בנשק אי-אמון רק במקרים חריגים, ולכן אין חשש לשימוש לרעה גם באי-אמון לשר.