Subjects: מרוץ חמוש

במאמר זה מנחם בגין מזהיר, באמצעות שימוש במטאפורה מעולם התעופה, מפני התדרדרות במצבה האסטרטגי של מדינת ישראל. בגין טוען כי בעוד הציבור שקוע בשגרת יומו, המדינה "טסה" לעבר נקודת אל-חזור ביטחונית עקב הצטיידותן המסיבית של מצרים ועיראק במטוסי סילון חדישים, המעניקים להן עליונות אווירית מוחצת ומעמידים את ישראל בסכנת "פרל הארבור" מקומי. הוא מבקר בחריפות את המדיניות המהססת של ארצות הברית ואת אזלת היד של ממשלת ישראל, שלטענתו החמיצה הזדמנויות לפעול כאשר יחסי הכוחות עוד היו לטובתה. בגין מסכם כי אם לא יינקטו צעדים נחרצים כעת, ישראל תיאלץ להסתמך בעתיד על "נסים" ועל גבורת רוח שתגבה קורבנות דמים כבדים, ומכנה את התנהלות ההנהגה "ממשלת המחדל הנפשע"

במאמר זה מתייחס בגין לנאומיהם של רה"מ ושרת בכנסת בשבוע החולף. בגין מביע את תמיהתו על התיחסותו של רה"מ לסזון וליחס לאצ"ל כאשר רה"מ טען כי ההגנה הפעילה יחס קשה כלפי האצ"ל בלי ידיעתו של בן –גוריון. בגין תמה גם על דבריו של שר החוץ שרת שטען כי החלטת כ"ט בנובמבר לא היתה החלטה אלא המלצה. בגין תמה מדוע שרת קובע עתה כי זו היתה המלצה כאשר בזמנו שרת וחבריו התיחסו אליה כאל החלטה. בגין טוען כי שרת בדבריו אלו משרת את מדיניות הערבים שיכולים לטעון כעת כי הם במעשיהם ב 1948 לא הפרו שום החלטה של האו"ם. בגין טוען כי מה שנכון לעשות הוא לתבוע את שיחרורה של הארץ כולה.

נאומו של בגין בכנסת בו הגיב למבצע צה"ל בצדה המזרחי של הכנרת לסילוק הקומנדו הסורי. בגין יצא נגד מדיניות הממשלה נוכח המצב המדיני והביטחוני הקשה שמצויה בו ישראל זאת לנוכח מרוץ החימוש הערבי ואי ניצול שעות הכושר של ישראל. בגין טען כי בניגוד לדברי שר החוץ שרת, הצהרתו האנטי ישראלית של חרוש'צו'ב לא הטיבה את מצבה של ישראל בלונדון ובארה"ב וכי עכשיו רבתה התחרות על חסדיהן של ארצות ערב. בגין יצא גם נגד התקווה המיותרת שתולה ישראל בקבלת נשק מארה"ב. עוד יוצא בגין נגד תוכניות השלום של שר החוץ שרת שכוללות בין היתר מתן פיצויים למדינות ערב. בגין גם תמה לנוכח עמדתה של ישראל באו"ם כאשר היא נמנעה בהצבעה על קבלת ירדן לאו"ם. בגין טען כי ברור היה שעל ישראל להתנגד, ולו בגלל היותה חלק מהמולדת השלמה. בגין הביע את צערו על החמצות שעות הכושר של ישראל והזהיר כי כל תוכניות הויתורים מזמינים לחץ נוסף מצד המעצמות. בגין קבע כי ממשלת ישראל היא ממשלה כושלת וכי עליה להתפטר. הנאום המלא מובא גם בדברי הכנסת ב-2/1/1956

נאומו של בגין בכנסת בו הגיב למבצע צה"ל בצדה המזרחי של הכנרת לסילוק הקומנדו הסורי. בגין יצא נגד מדיניות הממשלה נוכח המצב המדיני והביטחוני הקשה שמצויה בו ישראל זאת לנוכח מרוץ החימוש הערבי ואי ניצול שעות הכושר של ישראל. בגין טען כי בניגוד לדברי שר החוץ שרת, הצהרתו האנטי ישראלית של חרוש'צו'ב לא הטיבה את מצבה של ישראל בלונדון ובארה"ב וכי עכשיו רבתה התחרות על חסדיהן של ארצות ערב. בגין יצא גם נגד התקווה המיותרת שתולה ישראל בקבלת נשק מארה"ב. עוד יוצא בגין נגד תוכניות השלום של שר החוץ שרת שכוללות בין היתר מתן פיצויים למדינות ערב. בגין גם תמה לנוכח עמדתה של ישראל באו"ם כאשר היא נמנעה בהצבעה על קבלת ירדן לאו"ם. בגין טען כי ברור היה שעל ישראל להתנגד, ולו בגלל היותה חלק מהמולדת השלמה. בגין הביע את צערו על החמצות שעות הכושר של ישראל והזהיר כי כל תוכניות הויתורים מזמינים לחץ נוסף מצד המעצמות. בגין קבע כי ממשלת ישראל היא ממשלה כושלת וכי עליה להתפטר. הנאום המלא מובא גם בעיתון חרות שפורסם ב-3/1/1956

במאמרו שנכתב לאחר מבצע "עלי זית", פעולת תגמול הידועה בשם פעולת כנרת, שנערכ ב-11 בדצמבר 1955, לאחר ירי סורי על דייגים ישראלים, מציג מנחם בגין ניתוח רב-ממדי המשלב שבח עמוק ללוחמים לצד ביקורת נוקבת על הדרג המדיני. בגין פותח בהערצה לגבורת החיילים וליכולתם המבצעית, תוך שהוא מעלה על נס את דמותו של הנופל יצחק קימל ממבואות ביתר כסמל לחלוציות לוחמת שאינה מבחינה בין זרמים פוליטיים. עם זאת, בחלקו השני של המאמר, בגין תוקף את היעדר האסטרטגיה של ממשלת מפא"י; הוא טוען כי המבצע, על אף הצלחתו הטקטית המקומית, נעשה ללא מטרה כוללת ובאיחור משווע. בגין מבטל את החשש מגינויי האו"ם ומהפגיעה בסיכוי לקבל נשק מארה"ב – סיכוי אותו הוא מגדיר כאשליה – וקורא להנהגה להפסיק להסתמך על "תגובות" ארעיות. לשיטתו, על ישראל ליזום מבצע הכרעה אסטרטגי בחזית הדרומית מול מצרים בטרם יופר מאזן הכוחות, במקום לכלות את כוחה בפעולות תגמול נקודתיות שאינן משנות את פני המערכה