Subjects: מרוץ חמוש

במאמר זה טוען בגין כי השליטים האמינו כי קבלת נשק מארה"ב תאזן את מאזן הנשק עם ארצות ערב "חרות" טענה לא כך יהיה הדבר ובכל מקרה ארה"ב לא תספק נשק לישראל. בגין טוען כי "חרות" אכן צדקה וזאת בעקבות הודעת ארה"ב כי לא תספק נשק לישראל ובכל מקרה גם אם היה ניתן נשק כזה לישראל הוא לא היה מאזן את מצב הכוחות. בגין טוען עוד כי שליטי ישראל רצו חוזה ביטחון עם ארה"ב שיערוב לגבולות ישראל וכי "חרות" טענה כי בקשת הערובה לא תגרום אלא להעמקת המשבר ביחסים בין ישראל לבין ארה"ב ואכן הודעת מזכיר המדינה האמריקאי כי ממשלתו מעולם לא חשבה על חתימת חוזה ביטחון עם מדינת ישראל בגבולות הקיימים אלא בגבולות מוסכמים הוכיחה ש"חרות" אכן צדקה בטענותיה.בגין גם מזכיר כי שר החוץ הישראלי טען כי במקרה שישראל תותקף ע"י ארצות ערב תיתכן התערבות של ארה"ב לטובת ישראל ,"חרות" טענה כי מצב זה לא יקרה ואכן מזכיר המדינה האמריקאי שלל אפשרות זו. בגין טוען כי הוא הביא דברים אלה לא כדי להתפאר אלא כדי להוכיח שחברי ממשלה לא תמיד יודעים יותר טוב מהאזרח הפשוט אלא שהאזרח הפשוט שעקב אחרי מאמרי "חרות" למד את האמת .

במאמר זה מגיב בגין לדברי רה"מ בן –גוריון שטען לנוכח המצב הביטחוני הקשה כי הסכנה הביטחונית רבה יותר עתה מ-1948. בגין טוען כי הדבר כלל איננו דומה למרות שגם עכשיו ישראל נמצאת בסכנה. בגין הזכיר כי במשך שנים תנועתו קראה לממשלה לפעול נגד המצרים לפני שהם ושאר ארצות ערב יעלו על ישראל בכוחם הצבאי. בגין יצא גם נגד אי חידוש העבודות בערוץ הירדן במרץ כסימן לחולשת ישראל מול הערבים. בגין מבחין בין שני מושגים: התערבות צבאית ,והתערבות צבאות וטוען כי התערבות צבאית מסוכנת יותר מהתערבות צבאות.

במאמר זה בגין מתייחס לפרדוכסים ישראלים שונים.בהתייחסו לשביתת האקדמאים תמה בגין על השינוי שחל באנשי המפלגה הפרוגרסיבית עד כך שבתמיכתה בשביתה נדבקה בשנאת הפשרה ובאהבת הקיצוניות עד כדי כך שמפא"י טענה כי הפרוגרסיבים הם חבלנים. בגין גם תמה על כך שתחנת השידור הפוליטית "קול ישראל" שידרה לטובת השביתה .בגין טוען כי זה מוכיח ששלטון מפא"י וההסתדרות במדינה הולך ומתערער. בגין טוען עוד כי הפועלים מתחילים להתעורר ולראות את השחיתות הרבה של מפא"י וכי שליטתה האידיאולוגית של מפא"י על ציבור הפועלים לא כפי שהיה בעבר. בגין מזהה ששלטון מפא"י על הנפש מתמוטט והולך ושלטונה על החומר הולך ומתרחב ומתבטא במפעלים , בתי חרושת , בתי קולנוע ועוד.

במאמר זה יוצא בגין נגד עמדת ארה"ב (שבריטניה שותפה לה גם ) על הצורך לפשר בין העמדות של ארצות ערב לבין ישראל על מנת להגיע להסדר שלום ביניהם. בגין תוהה על מה יש לפשר כאשר ישראל לא תבעה כלום מארצות ערב ואילו ארצות ערב תבעו מישראל ויתורים טריטוריאליים רבים .בגין טוען כי עמדה זו מהווה הפרה גסה של הבטחות ארה"ב ובריטניה מהצהרת המעצמות מ1950. בגין טוען כי ישראל טעתה בכך שלא דרשה במשך שנים תביעות טריטוריאליות מארצות ערב (הכוונה לשטחי א"י השלמה ) דבר שהיה עוזר לה בכל מו"מ עתידי

במאמר זה מתייחס בגין להחלטת הגינוי על ישראל במועצת הביטחון של האו"ם לנוכח פעולות ההגנה בהן נקטה .בגין טוען כי החלטה זו מוכיחה כי בכל מקרה ישראל מקבלת גינוי ,גם לפעולות של תגובה הגנתית. בגין טוען כי זה מוכיח שאזהרות הממשלה על כך שישראל תקבל גינוי אם תישמע לפעולות ההתקפיות של "חרות" אין להן כל משמעות שכן ישראל מגונה בכל מקרה .עוד טוען בגין שמדיניות הממשלה מוכיחה כי את אנשי הממשל אופפת היסטריה ויאוש.