כנס מיוחד של הכנסת הישיבה השלוש-מאות-ושלושים-וארבע של הכנסת השמינית יום רביעי, י״ב תשרי תשל״ז 6 אוקטובר 1976- חילול בית-התפילה והשמדת ספרי התורה במערת המכפלה והמצב בחברון

נאום בגין בעקבות חילול מערת המכפלה. בגין מביע את הזעזוע ואת הזעם בעכבו חילול בית-תפילה במערת המכפלה וספרי-תורה שהיו בו. בגין טוען שהממשלה כשלה בטיפול במשבר במספר דרכים: היא הכריזה שיהודי אשם בחילול ספרי קוראן ללא שום משפט, והיא לא הציבה חיילים לשמירה על מערת המכפלה. בגין גם מוחה נגד הוראות הממשלה להשתמש בכוח נגד מתפללים בקבר אברהם, מה שגרם לתקרית אלימה בין מתפללים לבין כוחות הביטחון. בגין מגנה את חילול ספרי קוראן. בגין קורא למתנחלים לא להרים יד על חיילים. בגין קורא לבני דתות אחרות לעשות חשבון-נפש ולבקש סליחה על חילול ספרי-תורה. בגין מביע את חזונו של חיים משוטפים של בני דתות שונות במדינה יהודית בשוויון-זכויות. בגין טוען שחברון היא חלק בלתי-נפרד של ארץ-ישראל ואין לנתק בין העם היהודי ךבין עיר חברון, גם לדעתם של הוגי הציונות "משמאל".

כנס מיוחד של הכנסת הישיבה השלוש-מאות-ושלושים-ושלוש של הכנסת השמינית יום שלישי, כ״ו אלול תשל״ו (2 ספטמבר 1976 – מפת הנסיגה הנוספת של שר החוץ

נאומו של בגין בעקבות פרסום מאמרו של שר נחוץ אלון. בגין טוען שהמאמר שמציע, בין היתר, נסיגה מעיר עזה והקמת המדינה "פלסטינית-ירדנית", מזיק ורע למדינה. בגין טוען שלשר לא היה סמכות להביע עמדות שנוגדות את ההחלטות של ממשלות ומליאת הכנסת. בגין טוען שהמאמר מזיק מבחינה דיפלומטית, ולא מהווה דרך לשלום. בגין מדגיש, שגם ב-"מערך" חושבים שעזה הינה חלק מארץ ישראל. בגין מסיים את נאומו באיחולי שנה טובה לכל חסרי הבית.

הישיבה השלוש-מאות-ועשרים-ושתיים של הכנסת השמינית יום רביעי; כ״ ג תמוז תשל״ו 21 יולי 1976 – קריאה לחברי הקונגרס על שני בתיו בוועידת המפלגה הרפובליקנית בארצות -הברית שתחליט אף היא על העברת השגרירות האמר

בעקבות החלטת הוועדה של המפלגה הדמוקרטית של ארה"ב להעביר את שגרירות לירושלים בגין משבח את ההחלטה ומציעה לפנות לוועדה ששל המפלגה הרפובליקנית בקריאה להעביר החלטה דומה. בגין טוען שירושלים בירת ישראל ולפי כללי פוליטיקה בינלאומית שגרירויות אמורות להיות בעיר הבירה. בגין טוען שעדיין יש מקום להביא הכרת-תודה על ההחלטה. בגין מדגיש, שירושלים הינה בירת ישראל לא מ-1948 או 1967, אלא מימי דוד המלך.

הישיבה השלוש מאות ושמונה-עשרה של הכנסת השמינית – יום שלישי ט״ו תמוז תשל״ו, 13 יולי 1976 – הצורך בקביעת קוורום לדיוני הכנסת

בגין מגיש ההצעה לחוקק חוק שיקבע מספר מינימאלי כלשהו של חברי הכנסת שצריכים להיות נוכחים כדי לקיים דיון. בגין טוען שיש בעייה של נוכחות של חברי פרלמנט בכל מדינות דמוקרטיות. בגין טוען, שכל המדינות הדמוקרטיות חוץ מ-2 הנהיגו נוהלי "קוורום" – נוכחות מינימאלית. בגין קורא ללמוד מנסיונם של עמים אחרים. בגין מבקש לקחת אחריות ולהפוך את ההצעה לחוק על-מנת לשמור על תדמית הכנסת ועל תפקודה.

הישיבה השלוש-מאות-ושבע-עשרה של הכנסת השמינית – יום שני, י״ד תמה תשל״ו 12 יולי 1976 – ציון מלאת מאתיים שנה להכרזת עצמאותה של ארצות-הברית

נאום זה של מנחם בגין מציג מחווה נלהבת לחירות ולערכים המוסריים שהנחו את המהפכה האמריקנית, תוך הדגשת השפעתה העולמית כמפנה בתולדות האנושות. בגין מדגיש כי ניצחונם של המעטים והחלשים, נושאי רעיון החירות, על הרבים והחזקים, נובע מאמונתם הבלתי מעורערת בערכים מוסריים ולא בכוח פיזי. הוא מקשר את מגילת העצמאות האמריקנית להצהרת זכויות האדם והאזרח, ומראה כיצד האמונה בזכויות טבעיות הניתנות מאת הבורא הניעה את העם האמריקני להפוך ממספר מושבות קטנות למעצמה עולמית. בגין גם קושר את המאבק האמריקני לחירות למאבקה של ישראל, תוך קריאה לאמריקה להכיר בירושלים כבירת ישראל ולהמשיך כבעלת ברית נאמנה למען החירות והשלום העולמי