הישיבה השלוש-מאות-ועשרים-ושתיים של הכנסת השמינית יום רביעי; כ״ ג תמוז תשל״ו 21 יולי 1976 – קריאה לחברי הקונגרס על שני בתיו בוועידת המפלגה הרפובליקנית בארצות -הברית שתחליט אף היא על העברת השגרירות האמר

אדוני היושב-ראש, מורי ורבותי חברי הכנסת, עלי- נו להכיר תודה לחברינו הפארלאמנטארים חברי הסנאט ובית הנציגים, וכן לכל הצירים בוועידה הדמוקראטית אשר נתכנסה לפני ימים מספר כדי למנות את מועמדיה לנשיא ולסגן נשיא, על שהחליטה להכיר במעמדה של ירושלים כבירת ישראל וכן המליצה להעביר את שגרירות ארצה מתל-אביב לירושלים.

אפשר לטעון כי עצם הצורך בהחלטה מעין זו מעוררת פליאה. כל אומה בוחרת את בירתה. זהו מעשה של ריבונות ממלכתית מוכרת ביחסים בין העמים. מקובל בין כל העמים שהנציגויות הדיפלומאטיות שלהן יושבות-נמצאות באופן קבוע בבירות של האומות על- פי בחירתן. אנחנו קבענו במעשה של ריבונות מה היא בירתה של מדינת ישראל. בחוק-יסוד; הכנסת, על-פי הצעתנו נקבע : מקום מושבה של הכנסת הוא ירושלים; בחוק-יסוד: נשיא המדינה קבענו: מקום מושבו של נשיא המדינה הוא ירושלים. כל העמים חייבים ללא צל של ספק להכיר בהחלטה ריבונית זו של בית הנבחרים שלנו, של האומה כולה.

אחרי מלחמת השיחרור, ששמה נודע כמלחמת ששת הימים, חוקקה הכנסת חוק לאמור: הממשלה רשאית בצו להחיל את המינהל, המשפט והשיפוט של המדינה על כל שטח של ארץ-ישראל אשר ייקבע בצו. על יסוד חוק זה החילונו את המינהל, המשפט והשיפוט של המדינה על ירושלים המזרחית וזו שבין החומות. שוב מעשה של ריבונות מובהק אשר כל העמים חייבים להכיר בו, והוא חל על ירושלים כולה.

אף-על-פי-כן סבור אני, אדוני היושב-ראש, כפי שאמרתי, כי חובתנו להודות לבני העם האמריקני, חברי הקונגרס ואחרים, שנתכנסו בניו-יורק לפני כשבוע ימים וקיבלו את ההחלטה אשר את ניסוחה המלא עוד אקרא. עלינו להכיר תודה לכל מי שמיטיב עם עמנו. כפיות-טובה היא אחת התכונות המגונות של האדם; הכרת תודה — אחת מסגולותיו הנאות. ואם עם אחר, בני עם אחר, מיטיבים עמנו — עלינו לברך על כך ולהודות להם.

ההחלטה שנתקבלה בוועידה של המפלגה הדמוקראטית היא טובה בתכנה ונאה בניסוחה. אבקש תשומת-לבם של חברי הכנסת לתוכן ולנוסח גם יחד, כפי שהוצאתים מן המסמך הרשמי של הקונגרס. כך נאמר: ״אנחנו מכירים ותומכים במעמדה הקבוע של ירושלים כבירת ישראל, עם הבטחת גישה חפשית לכל המקומות הקדושים לכל הדתות. כסמל לעמדה זו יש להעביר את שגרירות ארצות-הברית מתל-אביב לירושלים״.

אברהם ורדיגר (חזית דתית תורתית):

חבר-הכנסת בגין, נדמה לי שאתמול נודע לגו כי ג׳ימי קארטר, המועמד לנשיאות מטעם הדמוקראטים, תיקן את ההודעה הזאת והודיע שהכוונה היא לאחר הסדר עם שכנינו.

מנחם בגין (הליכוד):

חבר-הכנסת ורדיגר, לא ברור לי מדוע אתה אומר ״נודע לנו״. הידיעה הופיעה בעתון. עדיין לא בדקנו אם היא נכונה. מי כמוך, עסקן ציבורי ותיק וחבר הכנסת, יודע שלא תמיד העתונות, אפילו הישראלית, מדייקת; קל-וחומר עתונות אחרת.

אברהם ורדיגר (חזית דתית תורתית);

הלוואי שזה יהיה נכון.

מנחם בגין (הליכוד):

אני גם לא מקבל את הנוסח שלד שעל-פי ידיעה זו מר קארטר ״תיקן״; אולי צריך היה לומר להיפך, אם הידיעה היא נכונה. אני קראתי את ההחלטה. לפי דעתי, לא צריר להתייחס מלכתחילה באיזו שהיא מידה של ציניות להחלטה של ועידה חשובה של מפלגה גדולה. אינני בין הטוענים ש״מצע בעצם הוא מסמך חסר ערך; אחר כך נראה, אחרי הבחירות״. אל לנו ליתן יד לגישה זו. הוועידה של המפלגה הדמוקראטית קיבלה את ההחלטה כפי שקראתי אותה באזניך. זו החלטה טובה, וצריר לברד עליה ולצפות לתוצאות מעשיות. נראה מה שאנשים שיהיו בממשל יעשו בה. גם אנחנו נהיה קיימים. והיא הנותנת.

זלמן שובל (הליכוד):

קיבלה אותה פה-אחד.

מאיר פעיל (מוקד):

אנחנו צריכים להיזהר שלא נעשה מעשים שיקדיחו את התבשיל ונעזור למהססים ולנסוגים לסגת מהתחייבויותיהם.

מנחם בגין (הליכוד):

חבר-הכנסת פעיל, למה אתה חושב שזוהי הקדחת תבשיל? מפלגה אחת גדולה, לקראת בחירות שהשתתפו בהן עשרות מיליונים אמריקנים, קיבלה החלטה כזו. האם אין זה הגיוני, ממש סביר, שאנחנו נפנה אל חברינו הפארלאמנטאריים מעבר לאוקיאנוס ונקרא להם: גם אתם מתכנסים בעוד שבועות מספר בלבד בקנזס- סיטי; תקבלו החלטה בדומה להחלטה זו ? אם זה יועיל — ואני חושב שייתכן שזה יועיל — אזי יש לנו החלטה של שתי מפלגות גדולות; ובמלים אחרות : כמעט כל העם האמריקני שילך לבחירות בנובמבר יסמוך ידו על-ידי בחירה זו או זו על ההחלטה הממליצה למקם את שגרירות אמריקה בירושלים. אני חושב שלכל הדעות זה יכול להיות דבר מועיל והקריאה צודקת והגיונית. מדוע לא להשמיע אותה ?

אני רוצה שתדע, חבר-הכנסת פעיל, שבימינו פונות מפלגות אל מפלגות. השתתפתי בנובמבר אשתקד בוועידה של מועצת אירופה. שם הייתי עד-שמיעה לוויכוחים שהתנהלו במשלחת של ארץ אחרת, בתוך חבריה, בנוכחות של משלחות אחרות. בעוד שנתיים אירופה כולה תבחר במישרין פארלאמנט קבוע ומפלגות ליבראליות תלכנה יחד עם מפלגות ליבראליות בארצות שונות; הוא הדין בסוציאליסטיות, שמרניות וכדומה. התקופה היא חדשה. היום פונים במישרין מעל במות הפארלאמנטים לחברינו הפארלאמנטאריים בארצות שונות. זה לא רק לגיטימי; זה גם מוכר ויעיל וגם נאה מבחינה דמוקראטית. כולנו בני-חורין, נפנה אל בני-החורין. יקשיבו לנו, כפי שאנו מקווים.

אדוני היושב-ראש, לאחר שתי הפסקות נעימות אלה — ואני מודה לשני חברי הכנסת שנתנו לי הזדמנות להשיב על קריאות-הביניים שלהם — אני מבקש לומר שעתה, לאחר שהמפלגה הדמוקראטית קיבלה את ההחלטה הטובה הזאת, אנו, חברי הכנסת, פונים בקריאה לקולגים שלנו בארצות-הברית בשני בתי הקונגרס, ולכל אנשי הרצון הטוב באמריקה, אנו קוראים להם שגם המפלגה הרפובליקנית בוועידתה הקרובה בקנזס-סיטי בעוד שבועות מספר תקבל החלטה שלפיה העם האמריקני מכיר במעמדה של ירו- שלים כבירת ישראל וממליצים להעביר את השגרירות מתל-אביב לירושלים, בכל הפשטות של הלשון וחשיבותה.

אני מבקש גם להודיע, אדוני היושב-ראש, כי אחרי הישיבה החגיגית שקיימנו לפני כשבועיים במלאת 200 שנה להכרזת העצמאות של ארצות-הברית, ישיבה שבה השמעתי גם באזני שגריר ארצות-הברית את הקריאה שהשגרירות האמריקנית תהיה בירושלים — ניגש אלי נציג של מדינה דמוקראטית חשובה ואמר לי בהאי לישנא: אם ארצות-הברית תחליט להעביר את שגרירותה לירושלים, אני משוכנע שמדינתנו מיד תעשה כמוה. מסיבות מובנות לא אזכיר את שמו של הנציג הדיפלומאטי הזה. אבל יש יסוד להניח כי אם ארצות-הברית תחליט על העברת השגרירות שלה לירושלים, לא רק המדינה שבשמה דיבר אותו נציג תעשה כן אלא גם מדינות רבות תלכנה בעקבותיה של ארצות- הברית, ועל-ידי כך תסולק האנומאליה המוזרה, למשל לגבי ארצות-הברית: השגרירות היא בתל-אביב, בהרצליה, והיא מקיימת עדיין קונסוליה בירושלים. צריך להיות להיפך. דרושה קונסוליה אמריקנית בתל-אביב; אני חושב שדרושה קונסוליה גם בחיפה העיר; בערים הגדולות יש קונסוליות — השגרירות צריכה להיות בירושלים. הוא הדין לגבי מדינות אחרות.

לכן אני משמיע את הקריאה השנייה לגבי ירושלים. אני מקווה שהתוצאה תהיה חיובית, יש תקווה שהיא תהיה חיובית. בני העם האמריקני ובני עמים אחרים חייבים לזכור: אמנם כן, לא נקבעה בירתנו בחוק-יסוד: הכנסת, וחוק-יסוד: הנשיא, בלבד; לא כאשר שיחררנו את ירושלים החדשה, וגם לא כאשר זכינו לשחרר את ירושלים העתיקה. הבירה הזאת — מתי נקבעה? כאשר נכתב לדורי דורות בספר-הספרים על מלך צעיר שמלך ארבעים שנה; שם נאמר על דוד, שעם ישראל שר עליו לדורותיו כי הוא חי וקיים: ״בחברון מלך על יהודה שבע שנים ושישה חודשים, ובירושלים מלך שלושים ושלוש שנה על כל ישראל ויהודה״. אמנם כן, ירושלים היא בירתם של כל ישראל ויהודה.