מדינאי גדול של אימפריה קבצנית

במאמר זה מתייחס בגין למעמדה העולמי של בריטניה . בהתייחסו למאמר בשבועון האנגלי "אוקונימסט" בה כונתה בריטניה כמדינה קבצנית ובהתיחסותו לדברי צ'רציל בפרלמנט האנגלי שקרא לשוב לשיטת הדיפלומטיה החשאית ולהקים מועדון של מעצמות . בגין טוען כי דברים אלה של צ'רציל נאמרו בעקבות ירידת קרנה של בריטניה כמעצמה אזורית למען המשך השפעתה של בריטניה והרמת המוראל של עמה .בגין טוען כי המחתרת המצרית אינה חזקה כ"כ שכן בריטניה הודיעה כי אין היא זקוקה לעזרת ארה"ב (מה שמעיד על חוזק המחתרת העברית בימי המרד שכן אז נזקקו הבריטים לעזרה אמריקאית ) עוד טוען בגין כי דבריו הידידותיים בעדה של ישראל הם אינם מעידים על אהבה לישראל (בגין מזכיר את קריעת עבר הירדן ע"י צ'רציל ואת אי הצלת יהודי ארופה בשואה בגלל המדיניות הבריטית) הם מעידים דווקא על התאמת המדיניות הבריטית למצב הנוכחי בו זקוקים לישראל לשם שמירת בריטניה על תעלת סואץ . בגין מציין את עובדת היותו של צ'רציל מדינאי גדול ומציין את הצורך במדינאי כזה גם בישראל.

ביכורים להתיישבות חופשית

במאמר זה מתייחס בגין ל"התישבות" . בגין יוצא נגד המונופול שלוקחים לעצמם אנשי תנועת הפועלים על ההתישבות במיוחד כשהם מכנים אותה כהתישבות עובדת .בגין תמה האם תיתכן התישבות שאיננה עובדת ?.בגין טוען כי כל התישבות היא התישבות עובדת ולכל התישבות יש להתייחס בכבוד . בגין טוען כי יש לשבור את ה"אתוס" סביב "התופעה המופלאה " שנקראת התיישבות עובדים מפא"ית או מפ"מית .בהתישבויות עובדים טוען בגין אין כבר את השיווין האוטופי .בקיבוצים גוברים הקנאה והריטון על האידאלים . הקיבוצים מעמידים פנים כאילו כל חבריהם הם פועלים אך למעשה הם מעודדים עבודה שכירה .עוד יוצא בגין נגד שלילת חופש האדם בקיבוצים (כאשר לדוגמא הוא מביא את גירוש אנשי סנה מקיבוצי מפ"ם) עוד יוצא בגין נגד יחס הקיבוצים לחברים שמשנים את דעתם הפוליטית ובעקבות כך נדונים לגירוש. כמו כן אותם חברים נדרשים לקרוא את עיתוני התנועה ולא עיתון אחר .בגין מספר כי הוא ביקר במספר כפרים שהוקמו ע"י "חרות" וכי שם באמת מתקיימת התישבות חופשית התושבים בחרו בעצמם משטר פנימי והם לא מגרשים אזרחים בעלי דעות אחרות וכי מותר לקרוא שם כל עיתון

מלחמותיהם ומלחמתינו

מאמרו של בגין מוקדש להשווה בין מלחמת השחרור של אצ"ל לבין מלחמות השחרור האחרות בהיסטוריה: איטליה, ארה"ב, ואירלנד.