Subjects: מורשת ישראל

כנס מיוחד של הכנסת הישיבה המאה-וארבעים-ושש של הכנסת התשיעית יום רביעי, כ"ה אלול תשל"ח 27 ספטמבר 1978 – הודעת הממשלה על ההסכמים שהושגו בקמפ-דיוויד – תשובת ראש הממשלה

By

אדוני היושב-ראש, בעקבות אותו ביטוי של השתפכות נפש אני רוצה לומר: העם בחבלי לידה. נכון, כל דבר גדול נולד בייסורים. הנס הגדול ביותר ביקום — לידת האדם — בכאבים. פה מדובר במיפנה הגדול ביותר במזרח-התיכון, באפשרות חתימת חוזה שלום בין ישראל ומצרים. איני מתפלא על המכאובים. איני מתאונן על ההפגנות — רק שלא יהיו בלילה, … Continued

הישיבה המאה-ושלושים-ואחת של הכנסת התשיעית יום שני, ה' תמוז תשל"ח 10 יולי 1978 – הודעת הממשלה על משפטו של אנטולי שצ'ראנסקי

By

אדוני היושב-ראש, ביודעין אני משתמש במושג התערבות. יש הרבה מונחים אחרים, ומכולם בחרתי בו. זו מלה שבימים עברו נחשבה לאסורה. זה ביטוי אשר בתקופות אחרות נחשב לרצון לעשות דבר שלא יעלה על דעתו של בר-דעת: להתערב בענייניה הפנימיים של מדינה אחרת? להתערב בחייו של אזרח של מדינה זרה? שומו שמיים, כך היה במאה ה-19, וכך … Continued

הישיבה המאה-ושלושים-ואחת של הכנסת התשיעית יום שני, ה' תמוז תשל"ח 10 יולי 1978 – הודעת הממשלה על משפטו של אנטולי שצ'ראנסקי

By

בגין מספר את סיפור כליאתו של אנטולי (נתן) שצ'ראנסקי בברית המועצות, שם מתנהל משפטו. בגין יוצא נגד כליאתו בתנאים לא אנושיים, ומבקש את התערבות מדינות אחרות על מנת להציל אותו ואת שלושת האסורים האחרים איתו. בגין טוען שחוסר התערבות שכזו היא מה שגרמה בעבר להשמדת היהודים ולמלחמת עולם, ולכן יש להקדים ולפעול בעניין, למרות שזה עניין פנימי כביכול של ברית המועצות, מכיוון שהפרה כזו של זכויות העולם לא יכול להרשות. בגין מביע תקווה שאסירי ציון ובינהם שצ'רנסקי יגיע לארץ בשלום.

הישיבה השבעים-ואחת של הכנסת התשיעית יום שני ט"ו שבט תשל"ח 23 ינואר 1978 – הודעת הממשלה על המצב המדיני ותשובה לנאומו של הנשיא סאדאת.

By

בגין פותח את נאומו בברכה לכנסת לרגל יום הולדתה ה-29. בגין מציין כי כאשר סאדאת הגיע לארץ הוא כבר ידע שישראל לא תקבל את הדרישה כי תיסוג לקווי 67. בגין מדגיש את החשיבות הבטחונית שלא תהיה נוכחות מצרית במדבר סיני. בגין מסביר את חילוקי הדעות עם סאדאת בקשר לנסיגה חלקית או כוללת מהשטחים שנכבשו ולגבי מעמדם של ערביי יהודה ושומרון וחבל עזה, ומדגיש את זכות ישראל לריבונות על יהודה, שומרון ועזה. בגין מתייחס לדברים שנשמעו מצד גורמים שונים במצרים בגנות הישראלים במהלך הדיונים על הסכם השלום, ומדווח על תגובתו לעניין זה. כמו כן בגין מסביר שהוא לא דורש הכרה במדינת ישראל ובזכותה לשרוד, כי ישראל לא שונה משום מדינה אחרת שזכותה להתקיים מובנת מאליה מעצם קיומה.