נאום בעת קבלת פרס ישראל על מפעל חיים

הנאום שלפניכם נישא על ידי יצחק שמיר, ראש ממשלת ישראל לשעבר, בטקס הענקת פרס ישראל על מפעל חיים ביום העצמאות ה-53 למדינת ישראל. בדבריו, שמיר משקף את מסע חייו האישי והלאומי, החל מהגעתו לארץ ישראל ב-1935 כצעיר נלהב, דרך מאבקו במחתרות האצ"ל ולח"י, ועד לתרומתו להקמת מדינת ישראל ולחיזוקה כמדינה עצמאית וגאה. הנאום ממחיש את מחויבותו העמוקה לציונות, לירושלים כבירת ישראל הנצחית, ולחזון של עם ישראל החי כעם חופשי בארצו. דבריו מדגישים את האמונה בצדקת הדרך, את האחריות לשלומם של יהודי התפוצות, ואת האתגרים העומדים בפני המדינה בדרך להשלמת גאולת ישראל

מוח ולב

בגין מקדיש דברי ברכה לכבוד יוחנן בדר בהגיעו לגבורות. בגין מספר על הכרותו עם בדר, מהצטרפותו של בדר לתנועת ז'בוטינסקי, עד ליום כתיבת המאמר.

הישיבה השלוש מאות ושישים ושבע של הכנסת התשיעית יום שני, גם בחשוון השתמ"א 13 אוקטובר 1980 – הודעת הממשלה על מצב היהודים בברית המועצות ובארצות אחרות

אדוני היושב-ראש, עלינו לקבוע היום שלוש עובדות: האחת — אין להבדיל, בשום-פנים-ואופן, בין אנטי-ישראליות, אנטי-ציוניות ואנטישמיות. נמצא רוב באירגון האומות המאוחדות ש״קבע״ כי הציונות, צריך להשוותה לגזענות. אוי לאזניים שכך שומעות, בשנות ה-80. הרי אנו היודעים — העם היהודי הוא אנטי-גזעני בכל תולדותיו. מגדולי תלמידי-חכמינו היו גרים. רבי עקיבא גר היה, אונקלוס גר היה, אלא … Continued

הישיבה השלוש-מאות-ושלושים-ושמונה של הכנסת התשיעית יום שני, י"ח סיון תש"ם 2 יוני 1980 – הודעת הממשלה על התפקידים בממשלה ועל מדיניותה ותשובת ראש הממשלה לדיון

ואני יודע על המושג ׳׳הגדרה עצמית״. אדוני היושב-ראש, מעולם לא שללנו זכות הגדרה עצמית מהעם הערבי הגדול, אשר אנו מכבדים אותו ואת תרומתו הגדולה לתרבות אנוש. אבל זכות ההגדרה העצמית שלו מתבצעת היום בקיומן של עשרים-ואחת מדינות ריבוניות, מהמפרץ הפרסי ועד לאוקיינוס האטלאנטי. ואנו יכולים לבוא לכל איש בן-חורין ודורש צדק ואוהב מוסד ולשים על … Continued

הישיבה השבעים-ואחת של הכנסת התשיעית יום שני ט"ו שבט תשל"ח 23 ינואר 1978 – הודעת הממשלה על המצב המדיני ותשובה לנאומו של הנשיא סאדאת.

אני מבקש שהנשיא סאדאת ישמע את דברי: אנחנו איננו מבקשים לא מנשיא מצרים ולא מנשיא של כל מדינה אחרת, קרובה או רחוקה, גדולה או קטנה, להכיר בזכותנו להתקיים. יש לנו זכות כזאת, היא לא מוטלת בשום ספק. מה שאנחנו ביקשנו ועל מה שאנחנו נעמוד זה להכיר בזכותנו לארצנו ולריבונותנו עליה, זכותנו לשלום ולחוזה שלום.