הישיבה השלוש-מאות-ושישים-ושש של הכנסת השביעית יום רביעי, ח׳ טבת תשל״ג 13 דצמבר 1972 – הצעה לסדר-היום – מדיניות הממשלה ופעולותיה בשטחים יהודה, שומרון ועזה

בגין מוחה נגד קריאות לחלק את ארץ-ישראל. בגין טען ששום עם בהיסטוריה לא חילק את מולדתו מרצון. בגין מדגיש את חשיבותן של יהודה ושומרון לעם היהודי. בגין טוען שהבגין תוהה מה קרה לציונות, שתמיד הדגישה את הקשר בין העם היהודי לארץ ישראל. בגין טוען שהבעיה הדמוגרפי אינה בעייתית לא מבחינת היחס המספרי בין יהודים לערבים בארץ, ולא מבחינת העובדה שחלק קטן מהעם הערבי יימצא בשטח של מדינה יהודית.

הישיבה השלוש-מאות-ושישים-ושש של הכנסת השביעית יום רביעי, ח׳ טבת תשל״ג 13 דצמבר 1972 – הצעה לסדר-היום – מדיניות הממשלה ופעולותיה בשטחים יהודה, שומרון ועזה

לפעמים אני עומד, אדוני היושב-ראש, כולי תדהמה. מה קורה ליהודים, מה קורה לציונים? אבותינו התפללו "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים". האם ציון היא רק ירושלים? כל איש יודע שציון היא ארץ ישראל. במשך דורות נשאו תפילת מקודשת ומקדשת שכזאת, כאשר לא היתה לנו פה כמעט דריסת רגל. מה היה כוחנו? נכון, מעולם לא עזב העם … Continued

הישיבה השלוש-מאות-ושישים-ושש של הכנסת השביעית יום רביעי, ח׳ טבת תשל״ג 13 דצמבר 1972 – הצעה לסדר-היום – מדיניות הממשלה ופעולותיה בשטחים יהודה, שומרון ועזה

ארץ ישראל המערבית בידינו, וציונים אומרים: הבה נחלק אותה, אנחנו חייבים לחלק אותה, אנחנו צריכים להביא לחלוקתה, ליזום את חלוקתה. איזה פרדוקס?

ארץ ישראל שיבת ציון, צדק חברתי

נאום של מנחם בגין בקונגרס הציוני הכ"ח, בו הוא מתייחס בקצרה לשלל ענייני השעה, החל משחרורה של ארץ ישראל במלחמת ששת הימים, דרך החשש הדמוגרפי ושוויון זכויות לכל יושבי הארץ, בעיית העוני, מניעת עלייתם של יהודי ברית המועצות, הצורך בלימוד עברית לנוער היהודי בגולה וכלה במצבה ותפקידה של הציונות בתוקפה זו. הנאום נישא ב-20 בינואר 1972, והפרסום כאן מתבסס על הגרסה שפורסמה בכתב העת "בארץ ישראל", גיליון שבט תשל"ב, פברואר 1972.

כולנו נולדנו בירושלים

במלאת 30 שנה לחורבן בריסק דליטא, מביא העתון את נאום בגין בעצרת התייחדות שאורגן ע"י יוצאי בריסק דליטא, בנאומו בגין מספר זכרונותיו כילד מהעירה, ומיום הכיפורים, על האנטישמיות, ההרגל בפחד, ועל התמימות של יהודי הגולה. בגין מספר גם על אהבת ארץ ישראל והכמיהה אליה.