הישיבה השלוש-מאות-ושמונה-עשרה של הכנסת התשיעית יום חמישי, י"ח אדר תש"ם 6 מארס 1980 – הודעת הממשלה בעניין החלטת מועצת הבטחון

בגין מצהיר שלא ישתף פעולה עם 'ועדת ההתנחלויות', לפי דרישתה של מועצת הבטחון, מאחר ורוב המדינות החברות בוועדה לא מקיימות יחסים דיפלומטים עם ישראל. בגין מציין שלא יסכים לדרישת הוועדה להרוס אתרים ובתי כנסת בירושלים, וכי רק עכשיו כשירושלים בריבונות ישראל יש גישה חפשית לאתרים הקדושים בה. בגין מציין שעל פי ההסכם עם מצרים אין חובה להפסיק להקים התנחלויות, אלא לתקופה של שלושה חודשים שנגמר כבר בשנת 1978. בגין משבי לחברת הכנסת ג. כהן שלא יתפטר מאחר והכנסת הביעה אמון בממשלתו, ועד שישתנה מצב זה, לא תתפטר הממשלה.

הישיבה השלוש-מאות-ושמונה-עשרה של הכנסת התשיעית יום חמישי, י"ח אדר תש"ם 6 מארס 1980 – הודעת הממשלה בעניין החלטת מועצת הבטחון

ירשמו לפניהם כל חברי מועצת הבטחון כי ירושלים היא עיר אחת, כולה בריבונות ישראל, בירתנו הנצחית. לא תהיה בה שום חלוקה, לא במישרין ולא בעקיפין. מובן מאליו שמובטחת בה גישה חפשית אל המקומות המקודשים לבני כל הדתות. גישה חפשית זו מעוגנת בחוק. זו תהיה ירושלים האחת וזו תהיה הגישה החפשית למקומות הקדושים בה לעולמים.

הישיבה המאתיים-ותשעים-ושבע של הכנסת התשיעית יום רביעי, כ"ז טבת תש"ם 16 ינואר 1980 – הודעת הממשלה על המצב המדיני, ותשובתו לאחר הדיון

בנאום זה, ראש הממשלה מנחם בגין מתייחס למצב הבינלאומי המתוח על רקע שני אירועים מרכזיים: המהפכה האסלאמית באיראן, שהובילה למשבר בני הערובה האמריקנים בטהראן, והפלישה הסובייטית לאפגניסטאן. בגין מביע הזדהות עם העם האמריקני, מדגיש את הסכנות הנשקפות מארגון אש"ף, ומגנה את התוקפנות הסובייטית. הוא קושר את האירועים הללו למצב במזרח התיכון, תוך דגש על האיום שמציבים גורמים כמו אש"ף והשפעת ברית המועצות באזור. בנוסף, בגין מדווח על התקדמות ביחסי השלום עם מצרים, תוך פירוט ההסכמות עם הנשיא סאדאת בנוגע לנורמליזציה דיפלומטית ומעברי גבול, ומציג את האתגרים במשא ומתן על האוטונומיה ביהודה, שומרון ועזה. הנאום משקף את עמדת ישראל כמדינה הניצבת מול אתגרים בינלאומיים ואזוריים, תוך מחויבות להסכם השלום עם מצרים ולשמירה על האינטרסים הלאומיים

הישיבה המאתיים-ושמונים-ושמונה של הכנסת התשיעית יום רביעי, ו' טבת תש"ם 26 דצמבר 1979 הצעה לסדר היום החלת הוראות חוק לתיקון סדרי השלטון והמשפט מס' 11 תשכ"ז 1967 על כל שטחי ארץ ישראל

בגין טוען שאין אמת בטענות כאילו חלוקת ירושלים עומדת לדיון, ולמעשה על סעיף זה כמעט התפוצץ המו"מ בקמפ-דיוויד. בגין מבהיר כי האוטונומיה לערביי יהודה שומרון ועזה, לא מהווה הסכמה למדינה פלשתינאית, כי ישראל הדגישה שהריבונות שלה תשאר בשטחים אלה על מנת לשמור על בטחונה.

הישיבה המאתיים-ושבע-עשרה של הכנסת התשיעית יום שני, י' אייר תשל״ט 7 מאי 1979 סקירת ראש הממשלה על פעולות משרדו

בגין מגיב לפרסומים על פיהם ירושלים תחולק, ומבהיר שירושלים שוחררה, והיום יכול כל אדם מכל דת להגיע למקומות הקדושים לו. בגין מספר על אוניה ישראלית שעברה בתעלת סואץ, דבר שהתאפשר בעקבות הסכם השלום שנחתם, ומהווה נקודת מפנה חשובה לישראל. בגין מונה את עקרונות מדיניות ישראל כלפי לבנון. בגין סוקר את פעילות משרדו לעניין התקציב. בגין מברך את אסירי ציון המשוחררים הנוכחים במליאה, ומקווה לשחרור כל השאר. בגין מגיב לדבריו של פרס שלא נוכח בכנסת.