מבוא לתורת המשק
במאמר זה פורשׂ ז'בוטינסקי את תמונת האדם שלו לצד תפיסתו את אופן ההתפתחות ההיסטורית בתחומי הרוח והחומר כאחד. תפיסות יסוד אלו הן שמעניקות לו את הביסוס להשקפתו הליברלית השמה בראש מעייניה את חירות היחיד בתחום המדיני והכלכלי.
Subjects: חירות הפרט
השקפה על בעיות מדינה וחברה
מאמר זה הוא חלק מחוברת שהחל ז׳בוטינסקי לכתוב בשביל תנועת בית״ר בארצות־הברית ולא השלימה עקב מותו, באוגוסט 1940. ז'בוטינסקי פורשׂ כאן הן את תפיסתו המדינית הליברלית המציבה את חירות היחיד ביסוד מחשבתה והן את זיקתו למורשת היהודית כמקור השראה לאורח חיים ולערכים. שניהם יחד חוברים למה שז'בוטינסקי מכנה כ"הלך-רוח יהודי חדש.
מכתב על האוטונומיזם
ז'בוטינסקי מגיב בקטע זה לאדם שמתנגד לרעיון הציוני ותומך באוטונומיזם, שמשמעו היא הענקת אוטונומיה שלטונית ותרבותית ליהודים במדינות אירופה. כנגד סכנת ההתבוללות הקיימת ברעיון של האוטונומיזם טוען בן שיחו כי אין לחשוש לכך כיוון שלעולם תישאר מידה מסוימת של שנאה כלפי היהודים. הקטע הבא הוא חלק קצר מתגובתו של ז'בוטינסקי שבה עומד הוא על חשיבותו של הכבוד עבור האדם בהקשר של זהותו הלאומית ועל חיוניותה של ההתבדלות לטובת שגשוגם של הלאומים ושל האנושות כולה.
הישיבה המאה-ותשעים-ואחת של הכנסת התשיעית יום שני, ט״ו שבט תשל״ט 12 פברואר 1979 שלושים שנה לכנסת, תש״ט-תשל״ט
החירות האנושית נמצאת בהתקפה מתמדת, כפי שאנו רואים גם בימים אלה, ואומות חופשיות מעטות שנותרו חייבות כולן להתלכד כדי לעמוד על המשמר למען החירות שתישאר, ובבוא היום, ברצון האדם בן-החורין, היא תנצח. זוהי תקוותנו, זוהי אמונתנו.
הישיבה הארבעים-ושלוש של הכנסת התשיעית יום ראשון י' כסלו תשל"ח 20 נובמבר 1977 – ביקורו של נשיא מצרים מר אנואר סאדאת בכנסת – נאום ראש הממשלה
ארשה לי לומר מלה על ירושלים. אדוני הנשיא, התפללת היום בבית התפילה המקודש לדת האיסלאם ומשם הלכת אל כנסיית הקבר הקדוש. נוכחת לדעת, כפי שכל באי עולם יודעים: מאז היתה זו העיר שחוברה לה יחדיו קיימת גישה חפשית לחלוטין, ללא כל הפרעה וללא כל מכשול, לבני כל דת אל המקומות המקודשים לה. תופעה חיובית זו … Continued
