אנחנו צריכים להיזהר מאוד שמא נעשה עוול אפילו לאדם שעבר עבירה. גם לו אסור לעשות עוול. הוא צריך לתת את הדין על החטא שחטא, אבל עוול אסור לעשות לו.
תמליל מסיבת עתונאים שנערכה בעקבות פרסום דין וחשבון מלא בענין פרשת רצח ארלוזרוב, בו התגלה כי יהודה ארזי קבע בסמוך לרצח כי סטבסקי ורוזנבלט חפים מפשע בוודאות, וכן כי חנקין דיבר עם עבדול מג'יד ושמע ממנו על השתתפותו ברצח, ומיהו היורה. השתתפו בה צבי רוזנבלט ובגין. בגין טען כי את ההוכחות אנשי תנועתו מעולם לא היו צריכים, כי הם ידעו שאנשיהם חפים מפשע, וכי ארלוזורוב לא נרצח בידי יהודים. אך למרות שזוכו בהליך משפטי עדיין מתחנכים דורות על אשמתם של סטבסקי רוזנבלט ואחימאיר. ולכן דורש בגין הקמת ועדת חקירה על מנת שיוסר בפומבי הספק בחפותם. בגין מסרב להתייחס לפנייתה של סימה ארלוזורוב וקורא את מכתב התשובה שלו לדבריה.
אחר ה-14 ביולי, חג לצרפת ולאנושות, בא יום ה-3 בנובמבר 1789, בו ניתן תקוף להצהרת זכויות האדם והאזרח. סעיפה הרביעי קובע, כי שום אדם לא יוכל להיאשם, להיאסר או להיעצר אלא במקרים, ובדרכים שנקבעו בחוק. כל ששה עשר הסעיפים האחרים של ההצהרה ההיסטורית נוסחו, כדי להבטיח לאדם, באשר הוא אדם, את חרויותיו היסודיות. זו היתה … Continued
העיתון מדווח על דבריו של בגין בעצרת זכרון ב-28/7 במלאות 25 שנה לפטירתו של ז'בוטינסקי. בגין העלה על נס את דמותו של ז'בוטינסקי וציין כי ז'בוטינסקי היווה דמות יחידה בדורה. חוזה אשר הזהיר את יהדות ארופה מפני השואה הנוראה שהתחוללה וניבא כי שרידי השואה יראו בהתגשם חזון מדינת היהודים. בגין טען עוד כי ז'בוטינסקי הרחיק לכת מעבר לחזונו הלאומי וראה בעיני רוחו חברה חופשית שבה היחיד יהיה מרכז החברה החופשית ויוכל לכלכל את מעשיו בהתאם להבנתו ולשאיפתו. בגין ציין עוד כי תלמידיו של ז'בוטינסקי צינו כל שנה את זכרו גם אם זה היה כרוך ממרחקים ובסכנות רבות וזה כלל גם את מחנות הריכוז בימי השמדת הנאצים. בגין ציין עוד את תודת העם היהודי לז'בוטינסקי ואת האהבה הרבה מצד העם כפי שהתבטא הדבר בהלוויה ההמונית שנערכה לז'בוטינסקי בקיץ האחרון. עוד הבטיח בגין בנאומו כי תלמידיו של ז'בוטינסקי ימשיכו ללכת בדרכו ולהגשים את תורתו.
במאמר זה דן בגין בהצעות שונות של "חרות" שנפלו בשל אינטרסים פוליטיים צרים של מפא"י.בגין בהצעתו לתיקון חוק יסוד הכנסת שמעביר את סמכויות היו"ר לזקן הסגנים במקרה שהיו"ר או הנשיא נעדרים מהארץ. בגין מזכיר כי הוא הגיש הצעה זו כבר ב-59 אך מפא"י התנגדה להצעה זו משום שזקן הסגנים לא היה חבר מפא"י.בגין מזכיר גם את הצעת חוק לתיקון דיני עונשין שהגישה "חרות" ב-1957 שביקשה לא להעניש אוטומטית כל אדם הנצפהמדבר עם סוכן זר כי ייתכן שנתקל בו במקרה ולא ידע כי הוא סוכן זר.מפא"י התנגדה משום שטענה כי זה מהווה פגיעה בבטחון המדינה. בגין טוען כי עתה הצעות אלו נידונות בכנסת מטעם הממשלה.
