הרשות השופטת

מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר האופוזיציה והן כראש ממשלת ישראל, מחה בגין נגד הפרת זכויות אזרחיות והגן על כבוד ועצמאות המשפט. מתוך כך, קיבל את לגיטימיות פסיקות בית המשפט, גם אם אלו נגדו את עמדתה הרשמית של הרשות … Continued

הישיבה השלוש-מאות-ושלושים-ושמונה של הכנסת התשיעית יום שני, י"ח סיון תש"ם 2 יוני 1980 – הודעת הממשלה על התפקידים בממשלה ועל מדיניותה ותשובת ראש הממשלה לדיון

בגין מתייחס לדרישה האירופאית להכיר בארגון אש"ף בגין טוען שבקשה כזו ממדינות אירופאיות, שלקחו חלק בהשמדת העם היהודי בשואה – למעט בודדים חסידי אומות העולם, ודנמרק, היא בלתי נסבלת, וישראל לא תענה לה. בגין ממנה סגן שר בטחון (בזמן שהוא מכהן כממלא מקום לשר הבטחון) ומבקש על כך את אישור הכנסת. בגין מסביר שהמו"מ עם מצרים בענין האוטונומיה ביהודה, שומרון ועזה, נעצר מהצד המצרי, והם יהיו מוכנים לחדשו בכל עת. בגין מדגיש, כי מצרים כבר יודעת את עמדת ישראל בנוגע ירושלים, שהיא בירתה של ישראל ולא תחלק תחת שום הסכם. בגין מתיחס לאירועי המחתרת היהודית שפעלה נגד חברים באשף ביהודה שומרון ועזה באותו בוקר, ומצהיר שתתבצע חקירה והאשמים יועמדו לדין ועד שזה יקרה אין לשער השערות ולהאשים אנשים סתם.

הישיבה המאתיים-ותשע-עשרה של הכנסת התשיעית יום רביעי, י"ב אייר תשל"ט 9 מאי 1979 הצעת סיעת מחנה שלי להביע אי-אמון לממשלה

בנאום זה דחה מנחם בגין את הצעת אי-האמון של חבר הכנסת אורי אבנרי בממשלתו בעקבות החלטת הממשלה לבטל את האיסור על דרישת עונש מוות למחבלים. בגין תוקף את הכינוי "תנועה לאומית" לאש"ף ("אירגון רוצחים פלשתינאים, גרוע מהגסטאפו"), מדגיש כי החלטת הממשלה אינה נקמה אלא הרתעה ומניעה ("נקמה כזאת עוד לא ברא השטן"), מוכיח שממשלות המערך כבר פתחו את הדלת לכך ב-1974 וב-1976, ומציג את המהלך כחובה מוסרית להגן על ילדי ישראל במדינה היחידה בעולם שבה כל בית ספר שמור בנשק

הישיבה המאה-ושלושים-ואחת של הכנסת התשיעית יום שני, ה' תמוז תשל"ח 10 יולי 1978 – הודעת הממשלה על משפטו של אנטולי שצ'ראנסקי

בגין מספר את סיפור כליאתו של אנטולי (נתן) שצ'ראנסקי בברית המועצות, שם מתנהל משפטו. בגין יוצא נגד כליאתו בתנאים לא אנושיים, ומבקש את התערבות מדינות אחרות על מנת להציל אותו ואת שלושת האסורים האחרים איתו. בגין טוען שחוסר התערבות שכזו היא מה שגרמה בעבר להשמדת היהודים ולמלחמת עולם, ולכן יש להקדים ולפעול בעניין, למרות שזה עניין פנימי כביכול של ברית המועצות, מכיוון שהפרה כזו של זכויות העולם לא יכול להרשות. בגין מביע תקווה שאסירי ציון ובינהם שצ'רנסקי יגיע לארץ בשלום.

הישיבה השלוש-מאות-ושמונים-ושתיים של הכנסת השמינית יום רביעי, כ״א שבט תשל״ז – 9 פברואר 1977 – חוק ההסגרה, תשל"ה-1975 – הצעת קבוצת חברי כנסת

בגין מגיש הצעת החוק שלפיה לא יוסגר אזרח ישראלי למדינה זרה. בגין טוען שיש בעייתיות מוסרית אפילו בהסגרת האנשים שאינם אזרחים. בגין טוען שרוב המדינות המתוקנות אינן מסגירות את אזרחיהן למדינות זרות, ביניהן צרפת ושוויץ. בגין טוען שעבור יהודי קיימת סכנה של גילוי אנטישמיות במהלך משפטו במדינה זרה או בהיותו בכלא זר. בגין טוען שראוי לאסור הסגרת אזרחי ישראל למדינות זרות בחוק ובו-זמנית לחוקק חוק שיאפשר לשפות אזרחים על עבירות שבוצעו בחו"ל.